בתשובה לסמיילי, 02/07/06 11:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כבר הבהרתי שאני לא חושב שהכותרת הזאת משנה את דעתם של אנשים (אם ב"דעה" אתה מתכוון ליחס שלהם כלפי "מתנחלים" כקולקטיב, או מפעל ההתנחלות בכללותו, או העתיד הרצוי שלו). אני חושב שכותרת כזו יוצרת, אצל אנשים שדעתם כבר מגובשת (פחות או יותר) סוג של התייחסות רגשית לאירוע הספציפי הזה, ולאדם שמעורב בו (כלומר: שוויון-נפש במקרה הטוב, ושמחה לאיד במקרה הרע). אפשר להתנגד לאידאולוגיה שעומדת מאחורי מפעל ההתנחלות ועדיין להתייחס לאליהו אשרי כאל חלק מהחברה הישראלית, ולדאוג לשלומו, כאדם וכישראלי, למרות שהיה גם "מתנחל". הכותרת הזאת מעודדת התייחסות אחרת. קשה להצדיק רציונלית טענה שמלכתחילה עוסקת במניפולציה רגשית, והפסקה שלמעלה היא כנראה הטובה ביותר שאני יכול להפיק. אני לא "מתבכיין", אלא רק מצביע על התנהגות עיתונאית שבעיניי היא נבזית ודוחה. הכותרת היחידה שהובאה כאן שעומדת, לכאורה, באתגר שהצבתי לך הוא הקישור הראשון בתגובה 393829. שים לב שהניסוח "מתוקן" אח"כ, בפסקה הראשונה של הידיעה עצמה. שים לב גם שזוהי התוצאה הבודדת שמקבלים כשמחפשים "הדרוזי הכלוא" בארכיון nrg, לעומת תשע תוצאות ל "הישראלי הכלוא" (שכוללות את המלה "עזאם"). בקיצור - נראה שהיתה כאן מעידה חד-פעמית של עורך. לעומת זאת, ב"הארץ", לא נראה לי שזו מעידה, אלא מדיניות. הדיון הזה עסק, מתחילתו, בניסוחים ולא בתוכן - ואם בענייך רגישות לניסוחים איננה חשובה, אולי היה מוטב שהיית נמנע מלהשתתף בו מלכתחילה. דיונים שעוסקים בתוכן לא חסרים, גם כאן באייל. אין לי כרגע זמן להכנס לדיון כזה, ואני גם לא בטוח שיש לי הרבה מה להוסיף על הדברים שקראתי כאן מפי טובים וחכמים ממני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה חושב שאם היו מחליפים בכותרת את "המתנחל החטוף" ב"חטוף מאיתמר" או אפילו ב"אליהו אשרי", הכותרת לא היתה יוצרת את אותו סוג של התייחסות? אם כן (אני מנסה לחסוך קצת דיאלוגים), אתה מניח שהם טפשים שלא יודעים איפה זה איתמר או מי זה אשרי, אם לא אז כל הדיון הזה מיותר מלכתחילה, הבעיה שלך היא עם המציאות, ולא עם מי שמתאר אותה. נבזית ודוחה? זאת התבכינות. אין כאן "במניפולציה רגשית", והטענה שלך בלתי ניתנת להצדקה רציונלית, משום שהיא בלתי רציונלית. כואב לכם שלא כולם מזדהים עם אליהו אשרי, אתם לא יכולים לבוא בטענות לכולם, אז אתם באים בטענות למי שכותב על אליהו אשרי. מאחורי ה"אתגר" שהצבתי לי היה, לכאורה, עקרון. ראינו שהעיתונות העברית לא עומדת בעיקרון הזה, ומכאן ראינו שהדרישות שלכם מהארץ הן דרישות שאתם לא דורשים משאר כלי התקשורת במה שנוגע, למשל, ליחסי יהודים ערבים. בדיקה קצרה של הכותרות בהארץ1 מראה שהרושם שלך יותר ממוטעה. הארץ כותבים על "החטוף מאיתמר" או על "אליהו אשרי" בכותרות הרבה יותר מאשר על "המתנחל החטוף", לא מדיונות ולא בטיח. תן לי להבין, אתה אומר שאם מישהו מביע עמדה מסויימת בדיון מסויים, מוטב שמי שחושב שהעמדה הזאת מוטעית לא יצטרף לדיון? ברצינות? זה יהיה די משעמם, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והקישור http://www.google.com/search?hl=en&lr=&rls=G... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני חושב שאם היו מחליפים בכותרת את 'המתנחל החטוף" ב"חטוף מאיתמר" או אפילו ב"אליהו אשרי", הכותרת לא היתה יוצרת את אותו סוג של התייחסות; ולא, אני לא מניח שאנשים הם טפשים, או לא יודעים איפה איתמר, או מי זה אליהו אשרי. נראה לי שאתה מחזיק בהשקפה שכל האנשים קובעים לא רק את עמדותיהם, אלא אפילו את רגשותיהם, בכל העניינים, רק על סמך צירוף של עובדות ושיקולים לוגיים טהורים, ולכן ניסוח שונה של עובדות, או הדגשה של עובדות מסוימות, לא יכולים להשפיע עליהם. ייתכן שזהו מצב רצוי (אני לא בטוח בזה), אבל אני יודע שזה לא המצב בפועל. טבעם של בני אדם שיש להם רגשות, שאפשר לפגוע ברגשותיהם, ושאפשר, במידה כזו או אחרת, להשפיע על רגשותיהם באמצעים שונים, שכוללים בחירה של מלים ודקויות ניסוח. לעיתון, בשל תפוצתו הרחבה, יש יכולת להשפיע על אנשים רבים, ולדעתי, מוטלת עליו אחריות להשתמש בכח הזה בזהירות. יכול להיות שטעיתי, וזו לא היתה מדיניות של "הארץ", אלא מעידה. אם כך, זו עדיין, לדעתי, מעידה מצערת, שעדיף היה שלא תקרה. אני לא יודע איך הבנת מדבריי את הפסקה האחרונה שלך. מה שניסיתי להגיד, אם כבר, הוא שאם נפתח דיון בנושא שלדעתך אינו חשוב, או סתם לא מעניין אותך (כמו הדרך שבה בוחר "הארץ" לנסח את הכותרות שלו), אתה לא חייב להשתתף בו. אני מרגיש שהדיון בינינו הולך ונקלע למבוי סתום, ושאני מתחיל לחזור על עצמי ולהשתעמם. אתה רשאי כמובן להגיב לתגובה הזאת שלי, אבל אני חושב שאלא אם כן בתגובתך תהיה נקודה חדשה שיהיה לי חשוב להתייחס אליה, זאת תהיה התגובה האחרונה שלי בדיון הנוכחי. היה נעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שבני אדם הם יצורים בעלי רגשות, רק שאני לא חושב שניתן לעשות לרגשות שלהם מניפולציות בדרך שהיא מצד אחד כל כך פשטנית (כותרת בעיתון) ומצד שני כל כך לא חד משמעית (כותרת ניטרלית בעיתון). ז''א, על מנת לעשות מניפולציות על הרגשות של האנשים צריך או ללכת בדרך הפשטנית ( כותרת ''המתנחל שדאג להחטף בחוסר אחריותו'') או בדרך החד משמעית (עשרות מאמרים של אלפי מילים שמסבירים למה הוא מתנחל ארור). דרך האמצע פשוט לא תעבוד על בני אדם סבירים. היא לא תעבוד על מי שמחזיק בדעה הפוכה, ולא על מי שכבר מחזיק בדעה ממקודם. לדעתי, מעבר לסודות מדינה, להוצאת דיבה וסתם גסות מיותרת, עיתון בבעלות פרטית צריך להזהר בעיקר מצנזורה עצמית ומזהירות יתר. מי שלא רוצה, תמיד יוכל לקרוא עיתון אחר. מה שניסיתי להגיד שזה מאד מעניין אותי. כנראה שהנטיה האנושית להתווכח עם הראי תמיד תעניין אותי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |