|
||||
|
||||
אנחנו לא ילדים. צה"ל לא מנסה את הטקטיקה הזו בפעם הראשונה. לאחר כמה שבועות ובעזרת תוכנת Excell, כל מפקד זוטר יכול לצייר את הגרף הקושר בין "טווח הביטחון", מספר הפגזים, ומספר האזרחים ההרוגים (ה"אופס טעינו"). ברור שיש איזה טווח ביטחון (נאמר, מטר וחצי) שלגביו כולם יסכימו שמדובר בהיתממות, וכזה (נאמר, עשרה קילומטרים) שלגביו יסכימו כולם כי איננו רלוונטי כלל להרתעה אל מול אזרחים. באמצע, זה משחק בכמות ההרוגים שעדיין יעילה מבחינה מדינית. |
|
||||
|
||||
טווח ביטחון של 150 מ' מבתי מגורים לפגזי 155 מ"מ הוא טווח אי בטחון. היה מזל שנהרגו כה מעטים. לירות 150 מ' מבתי מגורים ולומר שאנחנו מצטערים על התקלה הוא ציניות. |
|
||||
|
||||
אתה כמובן צודק, אם היו מכוונים פגזי 155 מ"מ באופן קבוע *ל*מרחק של 150 מ' מבתי מגורים היו הרבה יותר נפגעים, אלא שמדובר במרווח בטחון, בהחלט יתכן שהמטרות נמצאות בד"כ במרחק גדול יותר, מה שמסביר את כמות הנפגעים הקטנה יחסית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |