|
||||
|
||||
מן הסתם במשא ומתן, בסופו של דבר הפשרה תיסגר "באמצע הדרך". אם האוייב מציב מלכתחילה עמדה קיצונית, כזו שאחר כך כל "ויתור" מינורי נראה כמו סוף הדרך, עלינו להציב עמדה קיצונית לא פחות. כדי שהעמדה הזו תהיה אמיתית ולא חלולה, עלינו לחנך את ילדינו ברוח זו - של זכות אבות. זו הדרך בה הלכו אוייבינו מאז 1948, וביתר שאת מאז 1992, והיא זו שהביאה להם את הישגיהם. |
|
||||
|
||||
פשרה לא נסגרת בד''כ באמצע הדרך בשום סוג של מו''מ שאני מכיר. לכל צד במו''מ יש קו אדום שמעבר לו לא שווה לו להסכים לפשרה, ובין הקווים האדומים האלה מוצאים פשרה. כל צד מנסה להסתיר את הקו האדום שלו ולגשש אחרי הקו האדום של הצד השני, כדי שהפשרה תהיה רחוקה יותר מהקו האדום שלו. זה שתציג עמדה קיצונית לא יעזור לך בכלום, כי הצד השני לא יסכים לעמדה שלך ממילא, ובכל מקרה תצטרך לעשות מו''מ. ואם תחנך את ילדיך לעמדה קיצונית, אתה פשוט תזיז את הקו האדום שלך שלושה קילומטר קדימה, ולא תגיע לשום פשרה אף פעם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |