|
||||
|
||||
ט יקר 392976 אולי דווקא אתה לא ירדת לסוף דעתי ואנסה להסביר. התשובות לכל שאלה הן לא רק ברמה האישית של המאמין אלא ברמה של האמונה/אידיאה. האמונה הדתית ולאו דווקא היהודית, מבטיחה למאמיניה להגיע לעולם שכולו טוב אם ינהלו אורח חיים מסוים, לפי מרשם כזה או אחר הכולל תפילות, מצוות, ומנהגים. הדת מסבירה את כל מה שקורה בעולם על בסיס של שכר ועונש, ברמה האישית וגם ברמה האוניברסאלית. החל בתאונת דרכים מחלה או אסון טבע, ישאל המאמין למה זה קורה? כביכול ישנה ישות המחליטה על אירועים כתגובה למעשיו של האדם. אירועי טבע מקבלים משמעות קוסמית, כביכול הם תשובה לאיזה חטא. כמובן "גדולי הדור" יכולים לחלוק על המשמעות ולתת מספר תשובות, אבל אין עוררין על כך שיש משמעות. |
|
||||
|
||||
כמובן. ידוע שהקונצנזוס בממסד הרבני הוא שהשואה נגרמה בשל חטאי היהודים. סליחה, אבל אתה ישנו יחס מנוגד בין השטויות שאתה כותב למידת הנחרצות שבה אתה כותב אותן. |
|
||||
|
||||
אני דווקא מסכים עם יוסי. מספיק לקרוא את ''והיה אם שמוע'' בכדי להגיע למסקנה זהה. כך גם הפרשנות על ההבדל בין ''אמת ושקר'' ל-''טוב ורע'' (בסיפור אדם וחווה) מעיד לכאורה על כך שישנו טוב אוניברסילי המובטח למאמינים. עיקרון זה עומד בבסיס הדת היהודית הקדומה. העובדה שעיקרון זה אינו עובד ואנשים נאלצו לחפש הסברים אחרים (כך למשל ההבדל בין גישתו של הדויטרונומיסט לזו של כותב ספר דבה''י), הינה כבר סיפור אחר לגמרי... |
|
||||
|
||||
ראשית, רצוי להבחין בין שני טיעונים נפרדים: 1 - בבסיס האמונה הדתית פועל עיקרון המבטיח טוב מוחלט למבצע אי אלו פעולות, ושולל את הטוב המוחלט מאנשים שלא מבצעים את אותן פעולות. בסדר. אני מקבל את קיומו של העיקרון הזה ברמה האידיאת הטהורה. אין לי שום אינדיקציה לכך שהעיקרון הזה משתקף בצורה שלמה בתודעת כל המאמינים, או *שהאמונה* בקיומו של העיקרון הזה היא בגדר תנאי הכרחי לדתיות. ככלל, היהדות היא דת פחות דוגמטית, ובהתאם היא דורשת מהאדם הרבה בתחום המעשים ומעט מאד בתחום עיקרי האמונה. בנוסף, היהדות היא דת שאין בה תאולוגיה של ממש, וקבלתן של אמיתות מטאפיזיות אף פעם לא הוטמעה בתחום החובות המוחלטות שהיהדות דורשת מהמאמין. 2 - האל אחראי באופן ישיר לכל מאורעות העולם הזה, וכולם מתרחשים על פי חוקי השכר והעונש. זהו פיתוח גס של העיקרון הראשון, ואצל אנשי הממסד היהודי-דתי לאורך רוב ההיסטוריה, הקונצנזוס הוא אי הכרה בעיקרון הזה. ההתנגדות אליו נעה מפרשנות מרככת ומפשרת, שמנסה לרוקן את הרעיון מהמטריאליזציה הוולגרית של האל שמאפיינת אותו, עד לביטול מוחלט של הרעיון, והשתתה של מערכת פילוסופית שלמה על ערכים שהם למעשה מנוגדים לו. ברור שהעובדה שהיהדות מלאה במחלוקות ואי הסכמה על הדברים הבסיסיים ביותר לא מעניינת את יוסי צרי כלל. בכל פעם שמישהו ניסה להציג בפניו את ההטרוגניות הרעיונית ביהדות, הוא התעלם וחזר למנטרות האל העתיק שלו. אדם שמונע על ידי שנאה עיוורת, וידידיו של מר צרי יקראו לה שנאת חינם, הוא בהגדרה בלתי ניתן לשכנוע, וחסר ערך בדיון. |
|
||||
|
||||
בהערתך השניה יתכן והינך צודק, אינני בטוח בכך. למיטב ידיעתי, בסיסה של הדת היהודית בתקופת בית ראשון כפי שהוא מתבטא בכתבי הדויטרונומיסט, P וכד' תואם דווקא את התמונה אותה הציג יוסי. להערתך הראשונה הרשה לי להוסיף תיקון. ישנם כמובן "13 עיקרי האמונה של הרמב"ם" (אותם ניתן למשל למצוא כאן למשל http://www.olam-jew.com/tfilot/ikarim.htm) המקובלים כיום על כל יהודי דתי ונאמרים לפחות פעם אחת ביום. מקובל שאדם שאינו מאמין בהם, כופר בעיקר. יש לשים לב שעיקרים אלה כלל אינם מובנים מאליהם (בלשון המעטה) ובהחלט ניתן לראות בהם אמיתות מטאפיזיות. |
|
||||
|
||||
האם מעמד 13 עיקרי האמונה זהה למעמד הקביעות על התגלותו של ישו ושאלת השילוש? במילים אחרות, האם אלפי אלפים של אנשים נרצחו עקב אי קבלת עיקרי האמונה של הרמבם? האם מישהו נודה עקב אי קבלת עיקרי האמונה של הרמבם? האם כתבים שמקובלים כקאנוניים ביהדות לא סותרים באופן מוחלט את הקביעות של הרמבם (מעשה מרכבה)? |
|
||||
|
||||
תודה על תגובתך המחכימה. אני צעיר פה ושמח ללמוד. אתה צודק, מעמדם של 13 עיקרי האמונה אינם זהים למעמדם של עיקרי הנצרות. השאלה השניה כמובן אינה רלוונטית. עד לפני ארבעים שנה לא היה ביכולתם של יהודים לרצוח אלפי אנשים, וכמובן גם היום כשיש ביכולתם הם משתדלים (לפעמים קצת יותר מדי?) שלא לעשות זאת. מודה לך על תשובתך |
|
||||
|
||||
אין בעד מה. |
|
||||
|
||||
לידיעתך דביבון ירוק: כמה עובדות על עיקרי אמונה של הרמב"ם: 1. פרסום העיקרים ע"י הרמבם עורר פולמוס. 2. מבין עיקרי אמונה של הרמב"ם, הרוב שנויים במחלוקת כלשהי. 3. עצם הצורך בעיקרי אמונה היה עד לימי הביניים זר ליהדות. 4. אין התייחסות לעיקרי האמונה אצל הפוסקים, ואין חובה הלכתית לאמור אותם מדי יום, בניגוד לדבריך. 5. חשיבותם ביהדות זניחה לעומת עשרת הדיברות למשל, או קריאת שמע. |
|
||||
|
||||
שלום ט. היקר, מודה על תשובתך. יש צדק רב בדבריך. כמו כן אין כל ספק שביהדות המעשה חשוב מהכוונה. אבל: 1.+2. כמעט כל דבר חדש ביהדות גרר אחריו פולמוס. כמה דוגמאות: עבודת האלוהים ב-"מקום אשר יבחר ה"' בלבד והעברת הפולחן לירושלים גררה אחריה תרעומת רבה כמו גם אי ציות; מצוות השבת, אולי השניה בחשיבותה (או לפחות ברייטינג שלה) כיום, גררה אחריה פולמוס לא קטן ועל כך עזרא ונחמיה (אני שוהה בנכר, רחוק מביתי וללא תנך ולכן לצערי לא אוכל לצטט); לעשר הדברות ישנן שתי גרסאות מפני שהכותב לא יכול היה לבחור ביניהן; הפיכת תורה שבע"פ לחלק מהקנון, גררה התנתקות של חלק מהעם והפיכתו לכת (הצדוקים); ועוד מקרים רבים הנחשבים כיום כיסודות הדת ובעבר היו "טריים" וברי מחלוקת. 4. תקן אותי אם אני טועה. מנסיון אישי (כשהייתי צעיר יותר ועדין בעניינים) בכל הסידורים בהם השתמשתי (עדות המזרח, ספרד ואשכנז), הופיעו העיקרים. והם נאמרו בסוף כל תפילת שחרית. 5. דווקא עשר הדיברות החשובות כל כך לטענתך, נזכרות רק בעת שהן מופיעות בפרשת השבוע. אמנם ישנם הנוהגים לעמוד בעת הקראתן, אך ישנם גם הנוהגים שלא לעשות כך. גם אינני בטוח שדיברות כגון "לא תגנוב" או "לא תחמוד" חשובות יותר או בעלות השפעה גדולה יותר על היהדות (ובהיסטוריה) מכמה מהעיקרים כגון קדמות הבורא; ביאת המשיח וכד', אשר לפחות כיום משקלם האמוני (והשפעתם על התנהגות הציבור הדתי לזרמיו השונים) רב ביותר. אודה לך על תשובתך |
|
||||
|
||||
תודה לך! 1. 2. 3. אני מבין שאנחנו קרובים להסכמה. 4. למיטב ידיעתי, הופיעו - בדרך כלל כן, נאמרו - בדרך כלל לא. 5. המתן רגע |
|
||||
|
||||
בדיוק החשיבותומטר שלי התקלקל, אז אני אנסה להעריך את החשיבות בשיטות פרימיטיביות: עשרת הדיברות - נקראים בתפילה במיוחד בחג השבועות, מופיעים בבתי הכנסת מעל ארון הקודש, כל בר דעת יודע אותם בעל פה, נאמרו במעמד כל עם ישראל, ההתעסקות של פרשנים ודרשנים בהם בלתי נדלית. על העיקרים של הרמב"ם לא תמצא משהו מקביל לומר (כמו הנ"ל). קשה להגיד שמשהו הוא לא חשוב, אבל נוצר הרושם שהם לא תופסים מקום מרכזי ויסודי בעולם ההגות היהודי כמו שהיית מצפה מ"עיקרי אמונה" שעליהם כביכול מושתתת הדת, וכמו שניסית להציג אותם. זה הכול. זה פשוט לא תפס. אם מה שאתה אומר הוא נכון הייתי מצפה למצוא אותם ברשימה של לימור לבנת: http://he.wikipedia.org/wiki/100_%D7%9E%D7%95%D7%A9%... . מסתבר שיש ביהדות דברים יותר חשובים מפילוסופיה: בית המקדש, תנ"ך, ברית מילה, תפילה, האבות והאימהות, ההלכה, שבת וחגים, ארץ ישראל... |
|
||||
|
||||
אני מודה לך על שלש עשרה העיקרים של הרמב''ם, ממש חידשת עבורי. לפי הבנתי את העיקרים הרי אלוהים מנהיג כל הברואים יודע את מחשבותיהם ומעשיהם של ברואיו בני האדם, גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש את עוברי מצוותיו. יוצא שאלוהים מנהל פנקסנות של מאות מיליוני בני אדם. מכאן שאלוהים אחראי לכל הרע הנעשה בעולמנו, כי הוא לבדו עשה, עושה, ויעשה את כל המעשים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |