|
||||
|
||||
חוץ מהשנה שגרתי בסקוטלנד (וזה בפרוש לא היה חופשה) אני לא מכיר חופשות של ''הטמעות''. אני גם לא רואה את היתרון הגדול שבלהחליף את השגרה שלי כאן בשגרה אחרת ועוד לקרוא לזה חופשה ולשלם ביוקר על זה. כשאני מטייל, אני לא מגדיר את החופשה כאוסף של משימות אותן יש להשלים בזמן קצוב. יש לי מסלול כללי שהוא יותר בסיס לשינויים מאשר מסלול מסודר. כל ערב קוראים במדריך מה יש באזור שלנו ובכיוון הכללי של המסלול ומחליטים לאן הולכים מחר. לפעמים יש אילוצים קשיחים, כמו ליקוי חמה שכדאי לראות אותו מנקודה מסויימת, כרטיסים למופע, טיסה או נסיעה ברכבת לאזור אחר, ארוע מיוחד שלא רוצים להחמיץ (לדוגמה, חגיגת הסיום של פסטיבל אדינבורו) אבל בגדול הטיול הוא בסגנון חופשי למדי. |
|
||||
|
||||
שגרה של ארוחת בוקר מאוחרת, צהריים בעיר, טיול ערב בין הכרמים, כוס יין מול השקיעה וכל מיני כיבודים כאלה, זה בהחלט חופשה מבחינתי (למרות שאת השניים הראשונים אני עושה לא מעט ביומיום...). 1 ביליתי נופש ברוח דומה במקומות שונים באירופה (במגבלות הכיס לצערי). בעיני זה קשור לתשוקה גנרית לפשוט וללבוש צורה וזהות, להיוולד במקום אחר וכולי. לגבי "אוסף של משימות" - הבאתי הגדרה קיצונית לתיירות. כמובן שההתגלמות הקיצונית ביותר היא אוטובוס תיירים אמריקני או יפאני, עם מצלמות וזמן קצוב. גם לישראלים יש את "אירופה הקלאסית בחמישה ימים", וסימון "וי" על כל אתר שהספקנו לראות. אתה אולי לא פועל כך, אבל זה בהחלט ז'אנר-אב של חופשה, שההיגיון שמאחוריו הוא לימוד שיטתי יותר או פחות של המקום. 1 הדימויים שאולים מ"תחת שמי טוסקנה" הפסטורלי, שקראתי לאחרונה (הסרט באותו שם מייצג אותו רע מאוד, עד כמה שהבנתי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |