|
||||
|
||||
סיפור מוזר: במהלך הטיול שעשינו (אישתי ואני) בדרום אמריקה, נקלענו (יחד עם מלטזי אחד) לכפר בוליביאני נידח ביותר, כל כך נידח, שהיחידים שדיברו בו ספרדית היו הרופא, הכומר והמורה. (כל השאר הסתפקו בQuechua) מאחר והכפר לא היה ערוך למבקרים (ואכן משכנו שם הרבה מאוד תשומת לב) הסכים הכומר לארח אותנו בביתו. בבוליביה מעל ל90% מהתושבים הם קתולים וכן הכנסיה בה שרת הכומר היתה קתולית. על אף האמור לעיל, היה הכומר נשוי ואב לשני ילדים. נפלאות הן דרכי הקתולים. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שילדיו ואישתו הם מלפני התקופה שנהפך לכומר, ואז (נדמה לי...) שהוא מורשה להמשיך לחיות איתם. |
|
||||
|
||||
יתכן, אני לא מתמצא בנהלי הסמכת כמרים קתולים ולא בגיל הנישואין הממוצע בבוליביה. אם זה ההסבר אז מדובר באדם זריז למדי, הוא היה בן 20 ומשהו עם שתי בנות די קטנות. (סביב 5) |
|
||||
|
||||
יש קתולים שהיו נשואים ורק אחר כך הפכו לכמרים. אלה נשארים נשואים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |