|
הרצח או ההיתנקשות (תלוי בדובר) של זאבי ממחיש פעם נוספת את מצבה המעורער של הממשלה הנוכחית כמו של קודמותיה, לדורותיהן. בהתאם לתאוריה (שבצורה מענינית מגובה על ידי שי כהן), מומחש שמעגל בני הערובה כולל לא רק את המתנחלים, לא רק את ישובי הספר ולא רק את כלל הציבור אלא גם את נושאי המשרות שאמורים לפעול למען תיקון ושיפור המצב.
להזכיר, חוסר הכיוון, חוסר ההחלטה האסטרטגית ארוכת הטווח בעניין השטחים, חוסר הנחישות לבצע מותיר את הממשלה פעם אחר פעם בעמדת המגיבה, בסיטואציה של מאבק פנימי בין רצונות ודעות מתנגשות המובילות לפעולה בכיוון אחד ומייד לפעולה בכיוון הנגדי. אפיון כזה משחק לידי הפלסטינים שאולי לוקחים צורת התנהגות זו בחשבון, מלכתחילה. בכך משמשת ישראל פיון על לוח המשחק שמתנהל על ידי כללים שנקבעו על ידי הפלסטינים.
ולהבהיר, אין בנקודה זו הבדל אם יוחלט ויבוצע בנחישות שעל ישראל להשאר בשטחים ולספחם או אם יוחלט שהמטרה הסופית לצאת.
|
|