|
||||
|
||||
מסכים איתך ואוסיף: לחצי המימסדים הצבאיים להגדלת תקציב הבטחון אפילו בעזרת חימום גזרות, הצהרות מתלהמות וכד' , אינה ייחודית לישראל. זהו דבר שהוא כנראה מובנה בממסד צבאי בגודל ודומיננטיות כמו אצלנו. מה כל כך מקומם בהצגת עניינים כזאת? כל מי שעשה שנים רבות מילואים ביחידות קרביות ועיניו בראשו- לא היה יכול שלא לשים לב לכך. גם המימסדים הצבאיים בארה"ב ובבריה"מ במהלך המילחמה הקרה, דחפו בכל האמצעים למירוץ חימוש. |
|
||||
|
||||
לא רק הממסד הצבאיים, זה עניין מובנה בכל מונופול ממשלתי (אתה זוכר את סל התרופות? את השביתות בתחילת כל שנת לימודים? את הפסקות החשמל?), והתפקיד שלנו (האזרחים) הוא להיות מודעים לזה, להצליח להקציב לכל מונופול שכזה את התקציבים שהוא צריך, ולא את אלה שהוא רוצה (ולבקר אותו בקשר למה שהוא עושה עם התקציבים שלנו). |
|
||||
|
||||
ההבדל בין מונופולים ממשלתיים לבין הממסד הצבאי הוא בקדושה שאופפת אותו, בבאוטונומיה שהוא פועל בה, באוירת הפטריוטיות שהוא אופף את עצמו -מי שאינו מבין את טענותיו -איננו פטריוט וכו'. |
|
||||
|
||||
אז אתה אומר שיש להם יחסי ציבור טובים יותר? |
|
||||
|
||||
אני חייב להמליץ על הסרט why do we fight משנת 2005סרט מאוד מעניין שסוקר את ההסיטוריה הצבאית של ארצות הברית ויותר מכך מנסה לנתח את הסיבות לנטיה האמריקאית לצאת למלחמות לאו דווקא בהתאם לאינטרס שלה או לאיזה פרשנות של צדק. <ע"ע עירק> בקיצור,הסרט מנסה לחשוף את הכוח העצום של התעשיות הצבאיות ביטחוניות בארה"ב של היום ושל 50 השנים האחרונות ולהראות את ההשפעה שלהם על מדיניות החוץ של ארהב. כל מי שרוצה להשוות בין דחף השימור העצמי אצלם לבין גופים דומים אצלנו..על אחריותו בילבד. |
|
||||
|
||||
תודה. נשיא אמריקאי שאינו זורק חשבון לאף אחד, פתח חלון לעניין הזה; אייזנהאור בנאום פרידתו. |
|
||||
|
||||
מישהו כבר טרח להעלות אותו ל-Google Video: http://video.google.com/videoplay?docid=142277942798... |
|
||||
|
||||
שרדתי 17 דקות בציפיה לאישזהו נתון ממשי התומך בטענות יוצרי הסרט המציגות את גדולת המשחררות בהסטוריה האנושית (מבין אפס מתחרים?) כמשהו אחר לחלוטין. בדקה האחרונה בה צפיתי, מוזכרת שם כבדרך אגב "עובדה" שמקורה ופרטיה אינם מוזכרים שם, והיא שיפן ניסתה להכנע לארה"ב בכל הקיץ שלפני הטלת הפצצות האטומיות. מישהו מכיר סימוכין לכך? |
|
||||
|
||||
נכתב על כך לא מעט. גר אלפרוביץ כתב על כך ואחרים שכרגע אינני זוכר. עד כמה שאני כן זוכר והבנתי, נציגים יפניים ניהלו מגעים עם בריה"מ כדי שתתווך בינם לבין ארה"ב. ליפנים היה חשוב שהקיסר יושאר. בריה"מ רצתה להכנס למילחמה כדי לשפר את עמדותיה במזרח ויתכן שהיה לה תפקיד בזה שבסופו של דבר היוזמה לא נענתה. אינני חושב שיפן ניסתה להכנע לארה"ב בכל הקיץ שלפני הטלת הפצצה. היא ניסתה לסיים את המילחמה או במילים אחרות, לדון על תנאי הכניעה. סתם להכנע לא היה קשה; נאום קיסרי ברדיו והעסק היה גמור. |
|
||||
|
||||
תודה, אם כי לא הבנתי את המשפט: "ניסתה לסיים את המילחמה או במילים אחרות, לדון על תנאי הכניעה." |
|
||||
|
||||
האמריקאים דרשו כניעה ללא תנאי. היפנים ניסו לדון על תנאי הכניעה. |
|
||||
|
||||
אכן, גם לי צרמה ההצהרה הזו - אך לא צריך להיות מופתעים בהתחשב בהתחשב במוסד שהפיק את הסרט. כמו שאיציק ש. אמר, יפן ניסתה להגיע להסדר באותו קיץ אך משיקולים לא נכונים ניסתה להשתמש בסטאלין כמתווך. סטאלין לא העביר לאמריקאים מאום מההצעות היפניות וזו בתקווה להצליח לכבוש את הוקאידו וצפון יפן לפני שיפן תכנע לאמריקאים. אם אפשר להתווכח על הנחיצות והמוסריות בהטלת הפצצה על נגאסאקי הרי שאין ספק שהשימוש באטום, לפחות במקרה הירושימה, מנע מאות אלפי הרוגים יפנים במקרה הטוב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |