בתשובה לדובי קננגיסר, 19/06/06 9:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חיי חיילים אינם אינם תלויים אך ורק באפודים קרמיים (יש דגמים ואיכויות שונות). אימונים וציוד אישי איכותי, נגמ"שים כבדים, מערכות מודיעין שליטה ובקרה מודרניות ובעצם כל המשאבים המופנים לכוחות השדה משפיעים על סיכויי ההשרדות של החייל הבודד. קיצוצים בלתי צפויים במערכת הביטחון נוטים לפגוע בבשר ולא בשומן. כל שאפשר לעשות במהירות הוא לקצץ באימונים, להפסיק פרויקטים, לקצץ ברכש מקומי. קיצוצים מסוג זה הם כמעט תמיד על חשבון סיכויי ההישרדות של החיילים. מצב מערכת הבטחון דומה למצב במערכת הבריאות. השמיים הם הגבול מבחינת מחירי התרופות והטיפולים האפשריים. פשרות על חשבון חיי החולים או החיילים יהיו תמיד, בכל מסגרת תקציבית.עיין לדוגמא ב http://www.isayeret.com/guides/future.htm רעיונות יש למכביר, כסף תמיד חסר. "צה"ל מתכנן לקרוא השנה רק ל-10%-15% מגדודי המילואים לתעסוקה מבצעית בשטחים ובגבולות. אף שיש עלייה במספר היחידות המתאמנות, היא רחוקה מלהחזירן לכשירות הנדרשת. לפני כחמש שנים גובש בצבא מודל, בעייתי כשלעצמו, שלפיו תתאמן כל יחידה אחת לשלוש שנים. גם היעד הזה לא מומש. זה קורה, כמובן, בעיקר משיקולי תקציב. לרוב, כשאנשי המקצוע מגבשים רף כשירות דרוש לאימון כוח מילואים, אנשי הכספים פוסלים אותו בנימוק שהמחיר גבוה מדי. ... אם יידרש בכל זאת להתייצב למלחמה, חייל המילואים עשוי לגלות שהוא אינו מוכן ומצויד לה. הטראומה הגדולה של השנים האחרונות כרוכה בהסתבכות של חטיבת המילואים 5 בג'נין, במבצע "חומת מגן" באפריל 2002. מאז, לא נעשה שדרוג משמעותי ביכולת המבצעית של חטיבות המילואים. אם תתלקח בעתיד מחדש המלחמה בעזה, יהיה קשה להעמיד אוגדות מילואים הכשירות לנהל שם קרב מקצועי בשטח בנוי." בהקשר של סכנה לחיי החיילים, אני מרשה לעצמי להוסיף שבמקרה של צורך להעמיד אוגדות מילואים, צה"ל יעמיד אותן. נלחמים עם מה שיש. חיילי המילואים ישלמו את המחיר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה קשור למה שאני אמרתי? הדיווחים הללו תמיד מגיעים *לפני* שהקיצוץ מאושר, במטרה (לא מוצהרת) למנוע את אישורו. הצבא לא נגע בשומן שלו כבר המון שנים, חרף הצהרות חוזרות ונשנות מצד שרי אוצר שונים על הכוונה לקצץ בתקציב המשרד. המסקנה: צה"ל לא מעוניין לחתוך בשומן, והוא משתמש בבשר... ובכן, כבשר תותחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שרציתי לומר הוא שיש אמת בטענה שקיצוץ, ובמיוחד קיצוץ מיידי ובלתי צפוי, מסכן חיים. אם הטענה נכונה, חובה על מערכת הבטחון להשמיע אותה לפני קבלת החלטה על קיצוץ, כדי שהמידע הרלוונטי יהיה לפני מקבלי ההחלטות. ניסיתי להתווכח עם "זו לא הונאת המדינה כדי לזכות בתקציבים מוגדלים?" - זאת הייתה הונאה אם המידע היה שיקרי. כלומר אם היה ידוע שהקיצוץ אינו מסכן חיי חיילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר שהטענות על חוסר בכסף לקניית אפודים לא עלו חצי שנה לפני כן, כששום תקציב לא עמד על הפרק. אז לא היה חסר כסף, אבל עכשיו כן? ודוק: לא מדובר באיומים על כך שבעקבות הקיצוץ *יחסרו* אפודים, אלא ש*כבר עכשיו* חסרים אפודים. וזה בולשיט לטעון שקיצוץ מיידי יכול להיות רק בבשר החי. אין דבר יותר קל מאשר לארגן התייעלות ולפטר כח אדם עודף, הוא להפסיק להביא מילואימניקים כדי לצבוע עצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי אמר לך שלא חסרים אפודים כל הזמן? מדברים כל הזמן על "פערים בהצטיידות" אבל התקציב ממשיך להיות מקוצץ שוב ושוב. האמת היא שאין לי מספיק ידע על התנהלות מערכת הבטחון כדי להתייחס ליעילותה, לשינויים המבניים שעברה בעשר השנים האחרונות, ולפוטנציאל הקיצוץ הנוסף. ואין לי זמן כרגע לחקור את הנושא ברשת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |