 |
דיסקליימר: אני ממש לא סמכות בתחום השונות בין משחקי-התפקידים בעולם.
בסקנדינביה משחקי-התפקידים הם משהו מאוד ממוסד ומקובל (ומתוקצב מתקציב משרד התרבות, בין היתר). הצורה הנפוצה של משחק היא "משחק חי" שמתהדר בהשקעה בתפאורה תלבושות ואלמנטים אחרים של אווירה, כדי להעמיק ככל הניתן את ה"היטעמות" בדמות ע"י השחקנים. היחס שם למשחקים הוא כמו לאמנות, ויש דגש לא קטן על חוויה אסתטית, על "כניסה" חזקה לדמות ומשחק אמין ביותר ועל תחקורים ומסקנות לאחר משחק. יש גם הרבה עיסוק בתיאוריה של משחקי-תפקידים, בעיקר בהיבט ה"חי" (לעומת ה"שולחני").
יפן מוכרת לי פחות, אבל ממה שקראתי, יש להם משהו ייחודי שנקרא replay. זה משהו כמו חוברות-תסריט שמופקות ומופצות ע"י קבוצות משחק, המתארות את מה שקורה בפגישת משחק. אאל"ט שחקן פשוט מקליט את הפגישה ואז עורך את זה טקסטואלית. הקבוצה שלך יכולה לקנות את החוברת ולשחק "את אותו המשחק". (בן-דוד של "הרפתקה מוכנה"). בנוסף שמעתי שספרי המשחק שלהם בנויים על templates כך שאפשר לבחור דמות ולהתחיל לשחק תוך עשר דקות, וגם המיקס של הז'אנרים שונה (בעיקר סטימפאנק כמדומני). בהזדמנות זו אני רוצה לצאת בקריאה נרגשת למידע מכל אייל יפני שמכיר את זה יותר ממני.
האמת היא שנושא השונות בין המשחקים בתלות באיזור מעניין די הרבה אנשים, אמריקאים בעיקר. נתקלתי בלא מעט עניין בנושא באתרי מ"ת, אבל עד כמה יש הפריה הדדית, או רצון אקטיבי לכזו, אני לא יכול להעריך. גם אם אתה רואה משחק יפני או סקנדינבי, די קשה להבין "מה בדיוק קורה במשחק" שאת שפתו אתה לא מכיר, קל וחומר מה שונה בינו לבין המשחק שאתה רגיל לשחק. לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שמשחקי-תפקידים הם מדיום תלוי-תרבות שאופן המשחק נלמד בו כמעט בעל-פה ולרוב במסגרת קבוצתית קטנה אחת. השונות אפילו בין קבוצות שמשתמשות באותם ספרי-חוקים באותה ארץ יכולה להיות לא-קטנה בכלל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש