|
||||
|
||||
ככל שמגדילים את המרחק, הסיכוי של מכונית להתקע בין המחסומים כאשר הם יורדים גדל, שלא לדבר על מה שיקרה בזמן פקק, מה שקורה בלא מעט מפגשים כבר היום (לדוגמה, צומת עד הלום באשדוד, דרך פנחס רוזן בת"א). גשר כזה נראה לך בטיחותי למכוניות שעוברות עליו? אחרי התאונה הראשונה ישאלו מי אישר לבנות גשר כזה. אני מתקשה גם להבין איך הרכבות בדו-קומתיות יעברו מתחתיו, שלא לדבר על מקום לחוטי החשמל, במהרה בימינו אמן. הגבלת מהירות במקומות מסויימים חלה כבר היום, יתכן שצריך להגדיר מחדש רמות סיכון ומהירויות מותרות במקומות מסויימים. בכל מקרה, זה לא פתרון לבעיה. מערכות בלימה אוטומטיות, כאמור, קיימות כבר היום. לדוגמה, חלק מאמצעי האיתות של הרכבת לא מאשרים מעבר (אור אדום) אם מחסום של מפגש עם כביש שנמצא מאחוריהם לא נסגר. (לדוגמה - בתחנת בני ברק לכיוון ת"א יש סימנור שלא מאפשר מעבר כל עוד לא סגרו את המחסום שבדרך פנחס רוזן) אם רכבת תנסה לעבור את הסימנור כשהוא אדום היא תיבלם אוטומטית. מן הסתם ניתן ליעל את המערכת כדי שתמנע גישה אם יש הפרעה לתנועה במפגש, הבעיה היא מה אם הרכבת כבר עברה את הרמזור (שצריך להיות במרחק בלימה מהמפגש) ואז נכנס רכב. במפרים בפרוש יהוו אמצעי יעיל במפגשים מסויימים (למשל בית יהושע) ואני בעד להשתמש בהם במקומות כאלו. אני לא מהנדס ולא יודע מה המשמעות של פגוש שמורכב ומפורק מבחינה בטיחותית והאם היצרן יסכים לביצוע שינוי כזה במבנה הקטר. אם כבר, אולי כדאי להרכיב כרית אוויר מתנפחת בחזית הקטר שתנופח במצבי חירום. בשורה התחתונה, אני בטוח שניתן לבצע פעולות שיגבירו את הבטיחות. השאלה היא מה העלות ואם לא עדיף להשקיע את הכסף במקומות המסוכנים באמת (מפגשי כביש - כביש). |
|
||||
|
||||
התשובה לשאלתך האחרונה צריכה גם לקחת בחשבון שיקולים כלליים יותר לגבי השקעה בפסי רכבת לעומת השקעה בכבישים, ומה יש לעודד יותר - רכבות או רכבים פרטיים. |
|
||||
|
||||
- אז נניח שנתקע רכב בין המחסומים. זה לא משנה כל עוד הוא לא על המסילה. מה שחשוב זה הגדלת טווח הבטחון. - הגבלת מהירות זה בוודאי לא "פתרון לבעיה", שום אמצעי הוא לא פתרון כזה. - צומת בהגדרה זה דבר מאוד לא בטיחותי, ובמקרים רבים מאוד, גשר צר ותלול הוא בטיחותי בהרבה מצומת כביש-רכבת. - רכבות דו-קומתיות הן בגובה פחות מ-5 מטר, זה אומר שהגשר + ספייר לחוטי חשמל יכול להיות 6 מ', שזה בכיף בליגה של גשרונים להולכי רגל. שלא לדבר על זה שלא בכל מסלול עוברות רכבות דו-קומתיות. - לגבי מה קורה שרכבת עוברת את הסימנור - מבצעים בלימה כדי שההתנגשות תהיה במהירות יותר איטית. השורה התחתונה שלי, היא שקיימים הרבה אמצעים טכניים פשוטים (ואני לא מהנדס, אני מניח שיש רבים ופשוטים יותר) שניתן להפעיל תוך פרק זמן קצר יחסית, כדי להפחית את הסיכון. שוב, זה לא אומר שיש אמצעי קסם נטול בעיות וסיבוכים משלו שמתאים לכל סיטואציה. זה הרי נכון כמעט לכל אמצעי בטיחות (גדר הפרדה, שוליים, באמפרים, כרית אוויר). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |