|
אדמו"ר מסאטמאר לא היה יחידי בהתנגדותו לציונות. רוב גדולי ישראל התנגדו לציונות. בכך שהראתי שגם הגה"ק מסאטמאר התנגד לציונות הדתית, הראתי שהתנגדות לציונות הדתית אינה מעידה בהכרח על אנטישמיות. הצורה הבלתי עניינית של התמודדות, מאפיינת אותך ואת חבריך. את מצפה ממני להגן על עמדותי מפני השמצות, גידופים, וחוסר ידע בסיסי ביהדות, ואת זאת אין בכוונתי לעשות. מאחר שלא בלבד שלא חזרת בך מהכבוד המפוקפק שבכינוי "אנטישמי" שאותו הענקת לי (מתוך שיקול ענייני ,כמובן), אלא שרמזת עליו שוב, הריני משלם את נדרי, ומביא בפניך ובני יתר הקוראים מכתב החתום בידי כמה מגדולי ישראל ובראשם הגרי"ח זוננפלד והגרי"י דיסקין זי"ע ועכי"א, המעיד על "אנטישמים" נוספים שהתנגדו לדרכו של קוק ותלמידיו. המכתב נדפס בספר 'מרא דארעא ישראל' שיצא לאור בשנית בשנת התשס"ג. את המהדורה שברשותי זכיתי למצוא בשכונת מאה שערים שבירושלים, ובכך קניתי לי חיי עולם. אני מביא את המכתב ככתבו וכלשונו: "ידיד ה' הננו מוכרחים הפעם לצאת מגדרנו מדת השתיקה ולהודיע צערנו גלוי גם לכבוד תורתו הרמה שיחי' – הן הובא לפנינו חוברת נדפסה מקרוב לרב אחד מפה, והנה נשתוממנו לראות ולשמוע דברים גסים וזרים לתורת ישראל כלה, וראינו כי את אשר יגורנו לפני בואו לכאן, כי יחולל חדשות לילך בדרכים עקלקלות אשר לא שערום רבותינו ואבותינו מעולם. בא ונהייתה לעובדא, ועוד יותר מזה אשר לא פללנו כלל. גם הובא לפנינו מה שהדפיס זה מכבר אשר לא ראינו עד כה וכי הפיץ כבר חוברות ברוח העת החדשה רוח הכפירה "ותרבות" חדשה, אבל האחרון הכביד אשר בשם "אורות" קראה מחוללה, ורעל מות בתוכה, יש בה הרבה דברים שאסור לשמען וכ"ש לכתבם ולהדפיסם. ולדאבון הלב הנם נקראים לבני הנעורים אשר לא ידעו ואשר אינם רוצים לידע ולהבחין בין אור לחושך, ובשגם כי שם רב נקרא על כותבם והם נכנסים בקרבם כארס של עכנאי, ומתקדשים ומטהרים על הגנות, ושם שמים מתחלל וסכנה והריסת דת משה ויהודית נשקפה בעטים של דברים כאלה על כל רוחו וחינוכו של הדור הצעיר, ואם אמנם החרשנו בגלוי עד כה מחשש מחלוקת וקטטה וחלול ה' שיכול לצאת עי"ז, אבל כבר עברו ושטפו כל גבול ופלך השתיקה ואם אנו מחשים ומצאנו עוון ח"ו – רצו"פ המחברת הזאת אשר כמה פרקים מלאים תהלות ותשבחות לרשעים, שם חושך לאור "ואור לחושך" ואומר לרשעים צדיקים אתם כמו שצועק: (בפ' מ"ג, מ"ה, כ' וט"ז) "ואפילו לאותם הצעירים והצעירות בעלי ההתעמלות וההוללות אשר אנו מכירים בהם שעושים שבתם חול בפרהסיא, שהם מומרים לכל התורה, ועוסקים בפריצות נפרזה וכל מיני ניאפופים וכדומה. אומר שעוסקים ועובדים "עבודת הקודש" (פרק ל"ד) ואת אשר נפש רשעים ופושעי ישראל חפצה נתן להם בכתביו, ולעומת זה דוקר ועוקץ בעקיצות גסות את שלומי אמוני ישראל. (פ' כ' כמעשה עמלק וכו') וכי נפשם של פושעי ישראל יותר מתוקנת מנפש שלומי אמוני ישראל (פ' מ"ג) וכן נפש כל המחזיקים בתוה"ק עפ"י מסורת האבות מקטין ומרעיל אותם בסם (אל מות) ובכמה דברים מגלה פנים בתורה שלא כהלכה ר"ל. ועל כגון דא עקא. ואסור לנו למשתק שלא נתחייב ח"ו בדמם של כל אותם בני הנעורים והתלמידים אשר ישתו את המים הרעים הללו, ואיך נאמר אח"כ ידינו לא שפכו וכו', וכאשר שמענו מפי נאמנים כי כבר פשתה נגע הצרעת הזאת אצל הצעירים הישרים עד כה, בטענה ותואנה שהרי הרב אומר כך "להתעמל" ולהתעלס ועליזת החיים היא מעלה את השכינה כמו אמירת שירות ותשבחות שאמרם דוד המלך ע"ה בספר תהלים, אשרי אזן שלא שמע כל האלה, והנה זאת היא חובתינו בתור הקרובים אל החלל, ואל מקום המשפט לקדם פני הרועים רועי ישראל הנאמנים ולקרא להם כי יתנו ידם לעמוד בפרץ ולגדור גדר סביב חומת אש דתוה"ק וגדרי הצניעות והמוסר, וע"כ הננו פונים היום אל הדרת גאונותו שליט"א ואנו מעוררים אותו עוד הפעם כי כבר יצאה ההבערה הזאת "מקברות התאוה" ותאכל כמה נפשות יקרות בחורי חמד פרחי בני הישיבה ואם לא נמהר כלנו יחד לעצרו בעד הרעה ונאכל ח"ו מגדיש ועד קמה ועד כרם זית כרם ה' צבאות. יקום נא לעזרת ה' בגיבורים ויעורר נא את מכיריו ומיודעיו הרבנים הגאונים שליט"א לתת ידם לה' אמונה, ולדון על ספריו אם ספרי קוסמים הם, ולפרסם אותו ברבים כי אסור לעיין ולסמוך על כל הבליו ועל חלומותיו, ועתה הנה אנחנו עשינו את שלנו והודענו את צערנו גלוי להדרת גאונותו שליט"א, ומעתה הרי חובה זו מוטלת עליו להצטרף עמנו יחד לפרסם זה האיסור ברבים, ימלא נא את חובתו הקדושה וה' יהיה בעזרנו ע"ד כבוד שמו כי תמלא הארץ דעה את ה' ואת רוח הטומאה יעביר מן הארץ ונזכה לראות בביאת גואל אמת צדק במהרה בימינו אמן".
אינני חייב להאיר את עינייך. למעשה אינני חייב לך ולחבריך מאום. גם לחיילי צה"ל אתם קוראים "נאצים" ועל כן אני רואה את עצמי בחברה טובה. שיהיה לך ו/או חבריך פינוי נעים מיהודה ושומרון. אני לא אזיל דמעה.
מבחינתי הדיון הסתיים.
|
|