בתשובה לדובי קננגיסר, 06/06/06 19:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה שוב, שאתה אדם מאושר. (האמת שזו לא בעיה, הלוואי עלי). למה אתה מאושר? כי אתה פשוט לא מכיר את המילים אילוצים ומגבלות כוח. האם פרס יכול להרשות לעצמו לפטר את רמון תוך כדי קמפיין קצרצר (עלול לגרום יותר נזק מתועלת). האם ערפאת יכול לרסן את החמאס מתי שרק הוא רוצה? (לא ממש. אלא אם הוא רוצה מלחמת אחים). הכל זה חלק ממאבק של פתיסת עמדות כוח, ושימוש בהן תוך כדי התחשבות באילוצים. בכל שלב בניתוח אתה מבין מי עושה מה, ולמה זה מקדם את האינטרסים שהוא תומך בהם. אז מה כל כך מעניין בלהגיד בסוף שהצד המפסיד טעה? האם זה מחזק או מחליש את ההסבר? לא. זה פשוט לא רלוונטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה כל כך מעניין בלהגיד שכל אחד עשה את כל המהלכים הנכונים? כשאני צופה במשחק שחמט, זה לא מעניין אותי לראות איך כולם עושים את המהלכים הנכונים ובסוף יש תיקו. מעניין אותי לראות איך אחד הצדדים מצליח להתחכם וגורם לצד השני לעשות טעות. או, במילים אחרות: מה נותן לנו הניתוח שלך, בדיוק? אבל לא משנה. יצא לי מכל החורים כבר הנושא הזה. תהנה להמשיך לבלבן בשכל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |