|
||||
|
||||
החוק קיים גם קיים- וזאת בגלל השימוש לרעה שעשו הפסיכיאטרים המחוזיים. אם יצאת עם בחורה והיא החליטה לנקום בך- יכולת כמו כלום להיות מאושפז על פי צו של פסיכיאטר מחוזי- היא פשוט היתה צריכה לדווח עליך כעל בילתי שפוי והאחים והשוטרים היו כבר תופסים אותך באמצע הרחוב ומאשפזים אותך. הורים שהחליטו שהילד שלהם מתנהג בצורה שאינה הולמת, חברים שרבו, שכנים שהפריעו להם, מעסיק שלא ידע איך להיפטר ממך- כל אלה ועוד יכלו להתלונן עליך שאתה עושה כך וכך והיית נלקח לאשפוז בכפייה. אתה צריך להודות לסיינטולוגים שלא נעצרו להקשיב ובטח שלא להיעלב מתוקפנות הפסיכיאטרים. ולהבא- לפני שאתה מגיב, תבדוק את הנושא, אחרת עלולים לחשוב שאתה משקר. החוק עדיין לא מייושם במלואו, אך הוא בהחלט נכנס יותר ויותר. אני מקווה שתעבור לצד שעוזר לך ולא לצד שמנסה לדכא אותך. |
|
||||
|
||||
1. אין כזה חוק. המצאת אותו. לפסיכיאטר מחוזי יש סמכות לאשפז בכפיה. 2. "יכולת כמו כלום" - שטויות. להתלונן אפשר, אבל כל מה שאפשר לקבל כתוצאה (וגם זה רק במקרים קיצוניים; לא עשו את הפסיכיאטר המחוזי מגומי) הוא *בדיקה כפויה*, שבסיומה, אם אין לך כלום, אתה בבית. 3. לגמרי במקרה, אני מכיר את הנושא היטב. אני מקווה ששמיעת תשובה שונה משרצית לא גורמת לך לפרש את הדברים כשקר. |
|
||||
|
||||
חוק הטיפול בחולי נפש התשנ"א 1991, סעיף 9(א): "שוכנע פסיכיאטר מחוזי על סמך בדיקה פסיכיאטרית כי נתמלאו באדם התנאים שבסעיף 6(1) ו-(2) וקיים קשר סיבתי בין שני התנאים האמורים, רשאי הוא להורות בכתב כי יובא לבית החולים וכי יאושפז בו בדחיפות". בתגובה קודמת טענת, כזכור, ש"היום צריך שופט כדי לאשפז אותך בכפייה". הכותרת מתייחסת להערה האובייקטיבית-נייטרלית, מין עצה טובה ממישהו שרוצה בטובתי: "תבדוק את הנושא, אחרת עלולים לחשוב שאתה משקר". עוד אמת-נצחית שנגזרה מאיזה ספרון הפעלה סיינטולוגי לחיים. עלולים? אתה חושב. אז תגיד: "אני חושב שאתה משקר". אחרת עלולים לחשוב שלמדת דמגוגיה בהתכתבות. |
|
||||
|
||||
האם אדוני מתרגז ככה גם על מטיפים דתיים שלמדו מאיזה ספרון הפעלה קבלי? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני שמח שאתה חוזר בך מן הטענה ש''היום צריך שופט כדי לאשפז אותך בכפייה'', ונסוג לעובדה הידועה שיש על החלטה כזו ביקורת שיפוטית, כמו על כל החלטה מנהלית או מקצועית אחרת. בזכותך כבר לא ''עלולים לחשוב'' שאני משקר, ואני מודה לך על כך. אשפוז בכפיה (למעט בצו שופט) נעשה רק כאשר פסיכיאטר שהוכשר לכך במיוחד, קובע שהאדם מסוכן לעצמו או לאחרים מפאת מחלתו. כאשר אדם כזה מפסיק את הטיפול, הוא נעשה אסיר של מחלתו המאמללת, שנוטלת ממנו את חופש הבחירה. משום מה, אתה נלחם לצד המחלה ונגד החולה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהוא (הם?) כופר בכלל בקיומה של מחלה, לא? |
|
||||
|
||||
זה דורש אטימות מסוג מאד מיוחד (אוטיזם ארגוני?) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |