|
||||
|
||||
סאטירה, לא? |
|
||||
|
||||
גם פראצ'ט הוא סאטירה, אבל לדעתי הוא גם בהחלט פנטזיה. אין סתירה. |
|
||||
|
||||
מה זה, לדעתך, פנטזיה? |
|
||||
|
||||
שאלה קשה שהכי טוב לענות עליה בעזרת דוגמאות. באופן גס אפשר לומר שמדובר בסיפור שמתרחש בעולם בעל חוקיות שונה מהעולם שלנו. |
|
||||
|
||||
ו-35 במאי לא עונה לתנאי הזה (ז"א, יכול להיות שלגמרי שכחתי על מה הספר הזה)? |
|
||||
|
||||
באופן גס הוא עונה לתנאי הגס, אלא שהוא בעיקר אוסף של אפיזודות שאין בהן שום חוקיות ברורה. העיר האוטומטית היא, אם כבר, מד"ב מופרע (אפילו פלאפון מוזכר שם!), "העולם ההפוך" ו"ארץ העצלנים" הם סתם מקומות מוזרים וכו'. אני חושש שאני לא מסוגל לתת הסבר מקיף יותר כרגע (וגם לא בטוח שכזה הסבר הוא חיוני). השאלה הקשה באמת היא "למה 35 במאי לא ואליס בארץ הפלאות כן?" ועליה אני מסרב אפילו לנסות לענות. למען הסר ספק: 35 במאי הוא אחד מהספרים האהובים עלי. |
|
||||
|
||||
וואלה, נכון, אליס בארץ הפלאות הרבה יותר מוקדם מ-35 במאי ומטולקין. |
|
||||
|
||||
''בראשית'' הקדים את כל אלה. |
|
||||
|
||||
זה דוקומנטרי, לא? |
|
||||
|
||||
לדעתי, פנטסיה הוא סיפור המתרחש הרחק "אי שם" (בעולם או גלקסיה או מימד, מה שתרצה) אבל שלא כמו במדע בדיוני, לא תפגוש שם חלליות, רובוטים או חייזרים. סביר יותר שתפגוש חייזר בדמות טרול, וחללית בדמות דרקון. בשמחה יצטרפו גם אלים וכוהנים, מכשפים, קוסמים וכמה מטיפוסי ה"גיבורים".יתכן ומה שתיארתי היא "פנטסיה טולקנאית", אבל בשבילי היא "הפנטסיה"! אגב גם "נרניה" היא פנטסיה ונראה לי שק.ס לואיס כתב (הו כן *הוא* כתב) את ספרו הראשוןבמקביל לכתיבתו של טולקין(?). למה אין טוענים "פנטסיה ק.ס לואיסית"? |
|
||||
|
||||
זאת הגדרה מאד מוזרה, חלק גדול מספרי המדע הבדיוני הקלאסי (לא שאני יודע מה זה מדע בדיוני) מתרחשים ללא חייזרים, רובוטים או חלליות. נגיד, ורן דיק או אסימוב. ועדיין, אני לא חושב שמישהו חושב לקרוא להם פנטזיה. בכל מקרה, ההוביט פורסם ב-1937, דברי ימי נרניה פורסם ב-1950. |
|
||||
|
||||
הבנתי את הבעיה, ככל הנראה הגדרתי פנטסיה נוסחתית... |
|
||||
|
||||
ספרי הארי פוטר (וגם הספרים של ניל גיימן) מתרחשים כאן ועכשיו, אבל מתחת לפני השטח שאנחנו, האנשים הרגילים, רואים. אי אפשר להגיד שהם לא פנטזיה. רוב ספרי הפנטזיה לא דומים במיוחד לספרי נרניה. |
|
||||
|
||||
לעולם לא עולם, האם זה הספר על אנשים לא נראים ואחת ש"כישרונה" לפתוח דלתות? אם תרשה לי שנייה להיות סניגורית, אבקש לטעון בסיכומי ההגנה, כי אין רע בלחקות (אולי עדיף הביטוי "להשתמש במודל"), סופרים שהיו הראשונים שהעזו לפתח, נגיד, ז'אנר חדש. יתרה מזאת, אני רואה בזאת מעין "אבולוציה" ספרותית. נכון, יתכן וספרו של ח. קוגל דמה ביותר לספריו של טולקין (בצורה לא מוצלחת) כמו גם ספרי רומח הדרקון. אבל לולא היקמן ווייס ש"חיקו" את טולקין לא היו קיימות לא "רשומות" ולא "אגדות" של רומח הדרקון (ספרים להם מעריצים רבים). למה אבולוציה, כי יש לי הרגשה שוויס והיקמן הרשו לעצם הרבה יותר "מרחב פעולה" בכתיבה, דבר שלא היו עושים לולא טולקין "פתח להם את הדרך". לסיכום אומר, שירבו לכתוב ספרי פנטסיה, גם אם "במבט מלמעלה" כולם די דומים, זה לא נורא. מישהו אמר לי לאחרונה (אם כי בהקשר אחר לגמרי) כי "אלוקים נמצא בפרטים הקטנים" - וזה עושה את כל ההבדל. (לא לדאוג, משפטים מעולם לא היו משאת נפשי- הנאשמים יכולים לנשום לרווחה). |
|
||||
|
||||
אני דווקא לא חושב שרומח הדרקון דומה במיוחד לספרים של טולקין, בפרט לא ''אגדות''. אולי זו הבעיה בו (את ''רשומות'' די אהבתי, למרות שהם הולכים ומתדרדרים לקראת הסוף). |
|
||||
|
||||
(אפשר לתאר את הספר הזה ככה, אבל זה יהיה תיאור מאוד לקוי שלו, כי הם לא "אנשים לא נראים" אלא "אנשים שאנשים רגילים לא רוצים לראות אותם, ולכן לא רואים אותם"). אין רע בלחקות, אם יש בכך משום פיתוח של משהו מקורי ומחדש. חיקוי הוא דרך מצויינת לאימון ולמידה. אבל אני לא רואה סיבה לקרוא את האימונים של סופר מתחיל. כשיהיה להם משהו חדש ומעניין להגיד, אז אני אקרא אותם. יש כל כך הרבה ספרות טובה ומחדשת בעולם, לא חבל לבזבז זמן על קריאת ספרים ש"די דומים, אבל לא נורא"? |
|
||||
|
||||
קראתי את הספר מזמן, ודווקא משום שעניין "אנשים לא נראים" הטריד אותי זכרתי אותו (איך יתכן שאנשים לא רואים אותם, אני בטוח הייתי רואה...). היה שם גם עולם תחתון,נכון? זאת בדיוק הבעיה, אני לא מוצאת ספרות טובה ומחדשת. המצב התדרדר כל כך שהספר האחרון שקראתי היה "חשיפה קטלנית" (נורא נורא נורא) והספר לפניו, אפילו את העלילה לקח לי זמן להיזכר בה (השם מזמן פרח מזכרוני). |
|
||||
|
||||
על זה בדיוק התלוננו שם במאמר שקושר למעלה, לא? שעצם ריבוי הזבל פוגע באפשרות לפרסם ולמצוא משהו טוב. לניל גיימן יש עוד שניים-שלושה ספרים, גם הם, כך שמעתי, טובים למדי (טרם הספיקותי). אפשר להתחיל שם. |
|
||||
|
||||
הם התלוננו שיש זבל "פנטסיה" או פנטסיה נוסחתית. אני מתלוננת שכבר קראתי את כל אותה הפנטסיה וכל מה שנשאר לי הם רומנים רומנטים מפגרים וספרי מתח מופלצים (מתוך הכריכה של "חשיפה קטלנית": בתוך קרחון במרחק מה מאלסקה ממתין מעיין מוות ממשי לרגע בו תינתן לו ההזדמנות להתפרץ - חיידק אלים כל כך שיש ביכולתו, לו ישוחרר, לחולל שואה כלל עולמית. בספינת המחקר גלובל אקספלורר של הצי האמריקני, התכנסו חוקרת מקרי המוות, ג'ואנה בליילוק, ועילית המדענים...) אני עומדת בפני שני מכשולים נוספים: א. מעדיפה לקרוא בעברית. ב. מנוייה לספריה, כך שעד שיוצאים לאור ספרים טובים ומגיעים לספרייה עוברים שנים. |
|
||||
|
||||
עוברות שנים. לא ביקרתי בספרייה כבר עשור וחצי, אז אין לי מושג מה המצב שם. אני הייתי ממליץ על מעבר לרכישת ספרים, אם התקציב מאפשר זאת, או מציאת חברים חדשים עם ספריות נאות ו/או תקציב רכישה נאה, והתעלקות עליהם. עוד אפשר להמליץ על מגזיני המד"ב/פנטזיה שנעשו פופולריים למדי בעת האחרונה (חלומות באספמיה, המימד העשירי, בלי פאניקה) שמכילים מגוון מהתוצרת המקומית והמיובאת המשובחת ביותר. |
|
||||
|
||||
ואיפה ניתן לרכוש את אותם המגזינים? (תאמין או לא, שנייה אחרי שלחצתי "אשר" קלטתי איזו טעות טרגית עשיתי, אבל קיוויתי שיעבור בשקט...) |
|
||||
|
||||
חלומות באספמיה אמור להיות זמין בחנויות, אבל אפשר גם לעשות מנוי או סתם להזמין גליונות ספציפיים דרך האתר - http://www.aspamia.co.il . את המימד העשירי אפשר לקבל רק אם את חברת האגודה למד"ב ופנטזיה - http://www.sf-f.org.il . ובלי פאניקה זה ברשת: http://www.blipanika.co.il/ |
|
||||
|
||||
תודה, אבדוק אותם. |
|
||||
|
||||
ואני ממליץ לך פשוט לעבור לספרייה אחרת. יש ספריות בהם עוברים שבועות ספורים מהיום שהספר מופיע ברשימת רבי המכר עד שהספר מגיע למי שמזמין אותו. |
|
||||
|
||||
אה, ומה עם פנטסיה אורבנית, שמתרחשת כאן ועכשיו? למשל- "הזמנות אחרונה" של טים פאוארס. או "בשורות טובות" (מתאים לתאריך של אתמול..) של טרי פראצ'ט ונייל גיימן (ולמעשה, רוב מה שנייל גיימן כותב). יש הרבה מאוד פנטסיה שאינה פנטסיה "אפית" (=="פנטסיה כמו טולקין") |
|
||||
|
||||
ובהזדמנות זו: המלצה חמה על "שערי אנוביס" של טים פאוארס. עולה בהרבה על "הזדמנות אחרונה". |
|
||||
|
||||
קראתי את שערי אנוביס (בחור שחוזר לעבר עם איזושהי משלחת על מנת לחקור סופר ואז מסתבר שהוא הסופר,כן כן אני יודעת, תיאור לקוי...), ולמעןהאמת לא התלהבתי. לקראת סוף הספר קורים מיני דברים הזויים, ואני אישית איבדתי ריכוז במהלך קריאתם. היי אבל אולי זו רק אני. |
|
||||
|
||||
''ואז מסתבר ש...'' נראה כמו משהו שמזמין אזהרת ספוילר. |
|
||||
|
||||
אז כנראה נאלץ להסכים שלא להסכים (לדעתי ''הזדמנות אחרונה'' הוא הטוב מבין השניים. מצד שני, הוא גם נטוע יותר ב''כאן ועכשיו'' מ''שערי אנוביס''). |
|
||||
|
||||
then we are at an impasse.
|
|
||||
|
||||
"הזדמנות אחרונה" ו"בשורות טובות" (יום שטן שמח?) לא קראתי, ורק ספר אחד של ניל גיימן. לכן אני לא זו שתתיימר לדעת להגדיר "פנטסיה אורבנית". אולי אתה תנסה? |
|
||||
|
||||
קודם כל- אני זו "היא", לא "הוא". הגדרה חלקית לפנטסיה אורבנית כבר נתתי בתגובה עליה הגבת: פנטסיה המתרחשת כאן ועכשיו. והגדרה גנובה מהאתר הישן של "הממסד האפל": "פנטסיה אורבנית בת ימינו: ספרות המביאה את הפנטסיה לעולמנו המודרני. קשורה לעיתים קרובות לפנטסיה אפלה, ושואבת לעיתים ממקורות דומים. במידה רבה, הז'אנר התוסס והפעיל ביותר בפנטסיה כיום, מכיוון שסופרים מוכשרים רבים נמנעים במכוון מצילו של טולקין, והפנטסיה האורבנית מציעה להם חלופה. אין תבנית אחת לפנטסיה האורבנית, זהו ז'אנר בהתהוות. מקים המתים של שון סטיוארט ולעולם-לא-עולם של ניל גיימן הם דוגמאות לפנטסיה אורבנית. צ'ארלס דה לינט הקנדי נחשב לאב המודרני של הז'אנר." |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |