|
||||
|
||||
יכול להיות שהסיבה להבדל בין ילדים למבוגרים היא פשוטה יותר. מבוגרים רגילים מבית ספר שכשמבקשים מהם ציון בין 1 ל-10 מתכוונים בעצם לציון בין 4 ל-10 (4 כשלון גמור, 5 כשלון, 6 מספיק, 7 בסדר, 8 טוב, 9 מצויין, 10 אלוהים). ילדים חושבים שבאמת מתכוונים ל1 עד 10. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שמבוגרים פשוט מסתכלים על התמונה הגדולה - כלומר, אם כולם בריאים, יש איפה לגור ומה לאכול ואפילו אהבה בחיים - אז מתחילים את הספירה מ 7 או 8. |
|
||||
|
||||
זה בערך מה שאמרתי. 7 או 8 זה כבר בשליש העליון, את באמת חושבת שבריאות, מקום מגורים ואוכל זה מספיק להיות בשליש העליון של האושר? בשביל זה הייתי נותן 5. |
|
||||
|
||||
אם היה לך אדם שאתה אוהב ושסובל מכאבים קשים ונכות כל ימיו, ובנוסף תהיות אם הצ'ק של שכר הדירה יחזור החודש או לא, ובוא נוסיף למשוואה תינוק שעוד לא חזר לו הורוד ללחיים מהוירוס הנבזי של שבוע שעבר, אז היית לומד להעריך את הדברים הבסיסיים בחיים. לי אגב יש את כולם, ואני עדיין בסביבות ה9 רוב היום. |
|
||||
|
||||
בשביל זה יש גם מספרים נמוכים מ-5. |
|
||||
|
||||
אה, תודה. הרבה זמן אני תוהה בשביל מה המציאו אותם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |