|
||||
|
||||
אני אניח לצורך העניין שבורותך לא נובעת מטמטום מוחלט, אלא שאין לך עדיין ילדים (ולטובתם אני מקווה שעד שיהיו - אם בכלל - תחכים קצת). בגני ילדים (חוץ מגנים אנתרופוסופיים וזוועות דומות) הילדים לומדים על עונות השנה, על חגי ישראל, יש בהם חוגים שונים (ריתמיקה, שעת סיפור, ליטוף חיות וכו') ועוד. ולגבי שאלות 2-3 - אישית מעולם לא השארנו את הילד אצל הדודים, אבל אם היינו משאירים - בהחלט היינו מבצעים baby proofing לפני. כדאי שתלמד קצת ענווה לפני שאתה מתחכם. |
|
||||
|
||||
אני לא ראיתי בתגובה ההיא של ה"אח" התחכמות, וחשבתי שזה ברצינות. והאמת היא שגם אני רציתי לשאול: הילדה שעליה מדובר בכתבה היא בת שנתיים והתחילה ללכת לגן לפני חצי שנה, כלומר בגיל שנה וחצי. בודאי שמלמדים את הילדים בגנים כל מיני דברים, אבל "תכנית לימודים" ארצית, מסודרת, ובה עונות השנה, חגי ישראל וכו' - זה דבר שיש גם בגנים לילדים כל כך קטנים, בני שנה וחצי-שנתיים, או שזה רק החל מגיל קדם-חובה (3-4)? מישהו יודע? |
|
||||
|
||||
תגיד, משלמים לך על גסות הרוח? לידיעתך, גם בגנים אנתרופוסופיים יש תוכנית לימודים כלשהי. לגבי "זוועות דומות" - אין לי מושג. |
|
||||
|
||||
"קצת ענווה" נשמע לי מוכר מאיפשהו. אולי אלה רק אזני, אבל אלה שמבקשים אותה נשמעים בלתי ענווים בעליל. האם זאת הרחבה של חוק וישנה? |
|
||||
|
||||
תגובה 387800 |
|
||||
|
||||
בחייך. זאת היתה תגובה ל תגובה 387797 . (אבל אני מודה: ענוה באמת אינה אחת התכונות הבולטות שלי, במיוחד באייל) |
|
||||
|
||||
טוב, האמת היא שזו התגובה הראשונה (והיחידה) שעלתה ב''אייל'' כשעשיתי חיפוש על המלה ''ענוה'', אולי זה בגלל שמר פז כתב ''ענווה'' בוי''ו כפולה. |
|
||||
|
||||
תסלחי לי חמדתי, אך כשהגעתי עם הקטנה והיורש לבחון גן אנתרופוסופי (במקרה, באותו ישוב מדובר) הסבירה לי הגננת ברצינות גמורה ובארשת מלאת חשיבות עצמית, שהם ''מתנגדים באופן עקרוני לשפוך ידע למוחו של הילד בשביעון הראשון'', אי לכך עוינותי לנ''ל מובנת. למותר לציין שבו ברגע הסתובבנו והלכנו, ואני גם מניח שכותב המאמר הגיע לאותה מסקנה, והיעדר גנים נורמלים בישוב היה המניע העיקרי שלו לפתיחת גן ההורים. |
|
||||
|
||||
תיזהר עם הרגשי הזה, אבא'לה, זה עלול להוביל אותך למקומות לא טובים. הנה למשל התעצבנת על גננת אחת וכולנו צריכים לספוג את זה. "הלימוד בגילאים הצעירים נעשה מתוך חיקוי ביוזמתו של הילד והפנמת הסביבה ופחות מתוך שינון. לכן בגן האנתרופוסופי לא נמצא לימוד קריאה וחשבון. במקומם נראה ילדים משחקים בבישול, מתחפשים לאמהות, אבות, מלכים וקוסמים ועוסקים בשירה ובציור. האמנות משמשת כאמצעי חינוכי בגן הילדים..." וכולי וכולי. אין כאן "לימוד" בצורתו המוכרת מבית הספר, וגם לא שינון (בכמה גנים רגילים יש שינון?). אבל יש גם יש "תוכנית לימודים". פשוט לא מלמדים את התכנים שאתה חושב שצריך ללמד. עצתי לפני כתיבת התגובה הבאה: שתה כוס מים. אחר כך פתח ספר בישול למרוקאיות. |
|
||||
|
||||
א. היית צריכה להיות שם בשביל להבין עד כמה הגננת הזאת מלאה מעצמה, והשתדלה לתת לנו את ההרגשה כאילו מי שמעז ומלמד משהו את הילד שלו הוא פושע והורה רשלן, עד כדי כך שאסור אפילו לעודד את הילד לשאול שאלות (!) הבנתי גם שזו לא התפיסה של הגננת הזו ספציפית, אלא של התנועה כולה (דרך אגב, היינו ב 2 גנים כאלה באותו ישוב). ב. אני לא מצפה (וגם לא רוצה) שילמדו את הילד שלי (בן 3 למען השם!) קריאה וחשבון. אני כן מצפה שהוא ילמד איזו עונה באה אחרי החורף, איזה פרח מבשר את הסתיו, איפה זורחת ושוקעת השמש, ומהי עיר הבירה שלנו. לא מדובר על "שינון" אלא על גננת שמושיבה את כל הילדים במעגל, ומספרת להם את הדברים הללו, כולל עזרי לימוד חזותיים. כמובן שחלק נכבד מהזמן מוקדש גם למשחקים, אך זמן ועת לכל דבר. ג. לא "כולכם צריכים לספוג את זה". לא טוב לך - דלגי על התגובה. ד. סלחי על החקרנות, אבל האם את אם לילדים? |
|
||||
|
||||
א. בסדר, בסדר, אני מאמינה לך. אני גם לא מכירה מספיק את התפיסה האנתרופוסופית כדי לשפוט. אני מכירה תפיסה כללית שבה מומלץ להורים לא לדחוף את הילד ללימודים בלי שביקש זאת, אבל מעולם לא שמעתי על גישה שלא מעודדת שאילת שאלות. ואם הילד שואל, לא עונים לו? בלי קשר לגננת שלכם - להבנתי, החלוקה לשניים בתוך הגישות החינוכיות נסמכת על שתי תפיסות לגבי הילד שיצא לאוויר העולם. אחת טוענת שהוא נולד כמעט "לוח חלק" (היום איש לא חושב כך בדיוק, בגלל הידע שהצטבר על גנטיקה, אבל בכל אופן הנטייה כזו) ולכן יש להטמיע בו באופן אקטיבי את הידע והערכים של הוריו, פן לא יוכל לגבור על "הפרא" שבקרבו. השנייה גורסת שכל ילד נולד עם תכונות כגון סקרנות, רצון ללמידה וצורך מאוד גדול בחיקוי המבוגרים, ולכן יש רק לאפשר לו את התנאים לעשות זאת, ולהביט איך הדברים קורים. ב. נדמה לי שהאנתרופוסופים (חינוך וולדורף קוראים לזה) מקדישים המון מקום לטבע. אלא שבמקום שעת ריכוז עם כרטיסיות ותמונות, הם מגדלים ירקות ופרחים, מגננים, קוטפים יבולים וכולי - בקצרה, לומדים דרך התנסות מעשית. לי נראה דווקא הגיוני שילד בן 3 ייצא לטיול לחיפוש אחר חצבים ובדרך ילמד שהחצב מבשר את הסתיו. זה עדיף על פני כל תמונה או כרטיסיה שהגננת תראה לו בישיבה בתוך חדר. בגיל הזה ובתכנים האלה, ללימוד התיאורטי יש מקום רק אם מסיבות שונות אין מקום ללימוד מעשי (למשל, הורים שגרים בעיר, מראים לילד ציור של פרה ועושים "מוווו"). ג. בשמחה, אבל איך אדע לדלג על התגובות שלך? אתה אלמוני. ד. כן. ודווקא ילד שמח. אחרי שכל היום יושבים איתו על "איך עושה חתול" ו"איך עושה כלב", הוא למד מהתנסות מעשית לעשות קול של אזעקת מכונית וסירנה של אמבולנס, למרות שאף אחד לא חשב ללמד אותו את זה. |
|
||||
|
||||
ולגבי סוף סעיף א - הנה דיון מעניין (וארוך, אבל אפשר להבין את העיקרון מהתגובות הראשונות) שהתפתח בנושא עידוד/דחיפה ללימוד קריאה בגיל הרך: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?f... |
|
||||
|
||||
שכחת לציין שאת הקולות האלה הוא משמיע בתשובה לשאלה ''איך עושה אמא''. |
|
||||
|
||||
ד. ה"כל היום יושבים איתו על 'איך עושה חתול"' היה בצחוק, כן? אני שותף לגישה שלך לגבי חצבים. למה היא לא יכולה לעבוד גם עם בעלי חיים? נובחים בחזרה על הכלב, מסתובבים קצת על ארבע ומשחקים ככה תופסת, או "כלב-וחתול", או "חתול-ועכבר". |
|
||||
|
||||
אגב, אני מתרשם שאת מתמצאת בתחום חבל"ז, ומסתקרן: זה מתוקף היותך אמא או מתוקף היותך ברקת? |
|
||||
|
||||
בתחום של שלל האלטרנטיבות והגישות לגני ילדים, הפילוסופיות, הטקסונומיות והקונטרוברסיות הקשורות אליהן. |
|
||||
|
||||
שוב באיחור: לא יודעת להפריד. הנושא מאוד עניין ומעניין אותי. |
|
||||
|
||||
"ספר בישול למרוקאיות" זה דומה ל"ספר בישול לעיראקיות"? או שמדובר בשנינה אחרת לגמרי? |
|
||||
|
||||
לעיראקיות אין ספרי בישול, אלא ספרי אירוח ("גלגלי את עינייך בחוריהן למקרה שהאורח סירב לגעת בפרוסת העוגה השלישית. הישבעי באמא'שלך ואיימי לנתק את יחסייך איתו אם לא יגמור מהצלחת" וכולי וכולי). _________ ברקת, וסוללה של דודות עיראקיות. |
|
||||
|
||||
אלמוני יקר, אני אכן מכיר היטב את הגן שאתה מספר עליו. יש דברים שאני אוהב בשיטת החינוך האנתרופוסופית ויש דברים שאני מסתייג מהם. למי שחי בשלום עם חינוך וולדרוף , זה גן מצוין שמנוהל ע"י אנשים מקסימים עם צוות מעולה. ההנחה שלך ש "אני גם מניח שכותב המאמר הגיע לאותה מסקנה, והיעדר גנים נורמלים בישוב היה המניע העיקרי שלו לפתיחת גן ההורים." היא שגויה. דווקא יש אצלינו גנים שנחשבים מעולים ומגיעים אליהם מכל הסביבה. את המניע העיקרי שלי להיות חלק מגן ההורים כתבתי במפורש במאמר עצמו בפסקה שמתחילה ב "המוטיבציה הבסיסית והחזקה ביותר שלי היא התחושה העמוקה והידיעה שאנחנו ההורים יכולים וצריכים לגדל את הילדים שלנו.", כך שאני מבקש לא להדביק לי מניעים אחרים נסתרים. אחד ההורים אצלנו אמר בתחילת השנה שגם אם היה מקבל voucher חינם לכל גן באזור, עדיין היה מצטרף למסגרת ומאמץ של גן ההורים שלנו. |
|
||||
|
||||
עכשיו אתה נכנס לקטע רגשי... מצטער שהדבקתי לך מניעים אחרים מהאמיתיים. בכל מקרה באמת בישוב שלך יש גנים *שנחשבים* מעולים, לפחות משמועה, ולכן גם הגענו אליהם להתרשמות. אך ממקור ראשון - שיטת הלימוד (או חוסר הלימוד) שם החרידה אותנו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |