 |
|
 |
||
|
||||
 |
התגובה שלך גרמה לי לשאול את עצמי מה היה קורה אם בחור בן 14 היה שוכב עם 30 חיילות. משום מה לא נראה לי שהן היו נכנסות לכלא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל החוקים המפלים, הן אכן - סביר להניח - לא היו נכנסות לכלא. אבל הן היו צריכות להיכנס, לטעמי, לו הסיפור היה דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לטעמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת, ברקת, אני שמח לראות שאת מרגישה יותר טוב. כשאני הייתי בן 14, החלום הכי מתוק שלי היה ששלושים בחורות בגילאי 12-52 יבצעו בי את זממן. אחת-אחת, בזוגות, בשלישיות, כדרך הטבע וכדרך סדום ועמורה, ביום, בלילה, בחורף או בקיץ (כולל יום כיפור, אם לא איכפת לך), בשכיבה, בישיבה, בעמידה, בריצה על הגגות, הכל היה מתאים לי. הכי משונה זה שמשיחות נפש עם חברים מסתבר שלא רק שלא הייתי הסוטה היחיד, זאת היתה הנורמה. את יכולה לחשוב שאם הפנטזיה הזאת היתה מתגשמת היה נגרם לי נזק נוראי, אבל עד שלא תראי לי מחקרים שמצביעים בכיוון, אני מאד סקפטי, כי במקרה הזה לפחות לא היו גדלות לי השערות המגוכחות על כפות ידי. ואם לא היה נגרם לי נזק, למה להשליך את הנפשות הטובות האלה לבית סוהר? רק בשמה של איזו סימטריה שממילא אינה קימת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רואה, איזה מזל שקצת התבגרת מאז. וברצינות: זה כנראה מפני שבפנטזיה הקולקטיבית שלנו כתרבות, תקיפה מינית נושאת עונג גדול ואף סיפוק לקורבן. אז בוא נגיד זאת בפשטות: מי שאונס אותך, לא עושה זאת כדי לענג אותך, ההפך הוא הנכון. פסקה מתוך המאמר: "במחקר אוסטרלי מ- 1995 שהופיע בספר בשם "מקורבן לתוקף" מאת פרדה בריגס, נאספה אינפורמציה מ- 200 גברים שהורשעו בתקיפה מינית. עפ"י המחקר, %50 מהם היו בעצמם קורבנות של התעללות מינית ע"י נשים, ומספר רב של פוגעים לאורך תקופה ארוכה". (זה מתוך http://www.macom.org.il/female_sexual_offenders.asp ). אז לא רק שאין ערובה שעצמך בן ה-14 ייהנה מזה - זה גם מידבק. עוד: "ישנן השלכות לטווח ארוך וקצר אצל בנים שעברו התעללות מינית. בטווח הקצר רואים התנהגות מינית שאינה הולמת את הגיל, תקיפה מינית של ילדים אחרים, עיסוק יתר במין ובלבול בשיוך הג'נדריאלי (זה במקרה שמדובר על תוקף גבר. ברקת). השפעות לטווח ארוך כוללות דיכאון, מחלות פיזיות, השפעות שליליות על הערכה עצמית ועל תחושת העצמי, השפעה שלילית על מערכות יחסים בינאישיות. חוסר יכולת לבטוח או להרגיש בטוח עם אחרים, במיוחד כשמעורבת אינטימיות, היא לעתים קרובות תוצאה של התעללות מינית. המיניות של הילד תפגע. קורבנות רבים תקועים בשלב המיני הרגשי שבו אירעה הפגיעה. התקיפה והרגשות שבאו אחריה הם אלו המייצגים מין בעיניהם". אה, רצית מחקרים. הנה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו תקיפה? איזו התעללות? על מה כבודך מדברת? אני שב ואומר שמעטות הן הנשים שהיו יכולות לתקוף אותי או את חברי בגיל ההוא, מכיוון שהיינו קופצים בשמחה למים הרבה לפני שהגב' היתה מספיקה לאיים. אגב, התהלך סיפור על מישהו ש"עשה את זה" עם האחות הגדולה של אחד מהחבר'ה (נדמה לי שהיא היתה מבוגרת מאיתנו בארבע שנים) והוא היה נושא לקנאה של הפתאים שהאמינו לו. על מי שתוקף מינית ילדים (מכל מין) אני חושב שצריך להטיל עונשים כבדים מאד. אבל זה עניין אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אנא חזור ל תגובה 387832 שלי, ושים לב להבדל בין הסעיף הרביעי שמניתי לבין הסעיף החמישי. כשאתה אומר שהיית שמח "לקפוץ למים" אני מאמינה לזה: היית שמח לו היו מאפשרים לך לקיים מגע מיני עם המון נשים בוגרות. אבל כאן לא מדובר על קיום יחסי מין בתנאים שלך. בחלומות הלילה. שלושים נשים בוגרות על נער בן 14 - אני לא מוצאת לזה שום מונח אחר חוץ מתקיפה מינית. רק בפנטזיות שלך (ושל רבים אחרים מן הסתם) מגעים מיניים כאלה ילוו בהתחשבות כלשהי ברצונותיו, המיניים והאחרים, של הנער. אותן עשרות נשים בוגרות היפותטיות לא מעוניינות בחצ'קונים של בן ה-14, או בקצב האישי שלו, ואף לא בהגעה לסיפוק מיני שלהן, אלא בכוח ושליטה, ולעתים גם בהשפלה מכוונת של האחר. האם אתה מסוגל לדמיין מצב כזה, שבו לא חושקים בך, אלא רואים בך אובייקט להתעללות? (לא קרה לך לאחרונה בעבודה או משהו?) אז ככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתך ה"חבר'ה" מהצבא ראו בנערה אובייקט להתעללות? עד עכשיו קיבלתי את הרושם שהם סתם היו חרמנים ולא שמו זין על השאלה עד כמה הנערה יציבה - העיקר שהיא "חמה ומוכנה", כמאמר הפרסומת הזוועתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם ראו בה אובייקט בלי שום צל של ספק. לגבי התעללות - אם אתה מתכוון למכות וכיבוי סיגריות על העור, זה כנראה לא מה שהלך שם. אבל מה שכתבתי לשוטה אינו בהכרח מראה מדויקת של פרטי המקרה בצבא, אלא הבהרה של הנסיבות שבהן אני רואה את הליהוק "המון נשים מבוגרות ונער בן 14". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני התכוונתי למצב סימטרי לסיפור שאנחנו מדברים עליו כאן. הליהוק שלך ל-"המון נשים מבוגרות ונער בן 14" לא רלוונטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד היום אף אחד לא הסביר לי איך אישה יכולה לאנוס גבר. איך ייתכן משגל אם הגבר לחלוטין לא מעוניין ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שיתכן. בפראפרזה על זקן השומרים, מעולם לא אנסתי ולא נאנסתי, כך שאינני מדבר מנסיון אישי. יחד עם זאת אומרים שהבעיה העיקרית של קורבן אונס, בהתמודדות שאחרי, זה שהיא כביכול שיתפה פעולה. לא בפיתוי, או ''טיזינג'', וגם לא שהיא צעקה ''יא, שנל שנל'' אלא בכך שבמהלך האונס היא היתה רטובה. יש להניח שגם במקרה ההפוך, זיקפה תהיה. למרות רצונו של הנאנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרט לכך שזקפה יכולה להיות, אני מניח שאישה יכולה להפיק סיפוק מגבר בכמה דרכים שונות, תוך שהיא מכריחה אותו לבצע דברים מסויימים אפילו אם לא בא לו ("רואה את הסכין הזה?"), או משתמשת בצעצועי מין שונים ומשונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנערים יש פנטזיות כאלה. עם זאת, מין עם עשרות זרים יפגע בנפשו של הנער הממוצע. לא רק לנערים, אלא גם לנשים רבות יש פנטזיות על אונס. עם זאת, אונס יפגע בנפשה של אישה ממוצעת. יש דברים שהם לגיטימיים לגמרי בעולם הפנטזיה, ואילו כאשר הם מתבצעים במציאות הם מזיקים ואסורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק בגלל העמדה הזאת ביקשתי מחקרים. הטענה שאני מתווכח עליה כאן היא שאם *אישה אחת* מבוגרת מפתה נער בן 14 היא צריכה להיענש על כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. ראשית זה לא מה שטענת: תגובה 388192 שנית, אני לא אמרתי שאוטומטית יש להעניש בוגר (אחד) שמקיים יחסים עם קטין. כל מקרה לגופו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת. אנסה לעשות סדר (כנראה שזכרן של הפנטזיות ההן שיבש במקצת את צלילות מחשבתי): עפ"י החוק היום גבר בן שלושים שמקיים יחסים עם נערה בת 14 הוא באותו מצב כמו אישה בת שלושים שמקיימת יחסים עם נער בן 141. לדעתי זה אבסורד ששורשיו בנסיון להגן על אותה סימטריה מדומה בין גברים לנשים. העמדה הזאת גורמת הרבה צרות. _________ 1- אלא אם כן אני פשוט לא מכיר את החוק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, תלוי בפרטי המקרה. זה בעיני כלל לא אבסורד. האם אתה חושב שבן 14 הוא כשיר לחלוטין מבחינה מינית? מדוע אתה מבדיל כאן בין נערים ונערות? האם על סמך מה שנתפס בעיניך כבגרות מינית? (אם כן, האם נערה שכבר קיבלה מחזור תיכנס גם כן לאותה קטגוריה)? האם על סמך הבדל זה תציע גם, למשל, להתיר לנערים להצביע בבחירות או לנהוג במכונית, ותשלול זאת מנערות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשוואה בין בגרות/פעילות מינית לפראמטרים אחרים (זכות בחירה, רשיון נהיגה) היא בעייתית, בלשון המעטה. זה כאילו שתגידי שבן 18 בעל אינטליגנציה נורמלית ייחשב בגיר ויורשה להצביע בבחירות אך ורק אם הגיע לגובה 1.58 ומעלה. מה הקשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת. אני מנסה לברר את עמדתו של שכ"ג ולהבין מדוע הוא מניח שבת 14 היא נתקפת ואילו בן 14 נהנה מהסיטואציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שהוא רומז שמכיוון שהיה אי שם בן 14 בעצמו הוא יודע מה היה מרגיש בסיטואציה הזו, ואינו רואה את עצמו כחריג, אבל בת 14 הוא עדיין לא היה ולכן הוא מקבל את עמדתכן בנושא. אגב, מה לדעתך מרכיב את המכלול של "בגרות" שדרושה כדי להיות מסוגלים לקיים יחסי מין? גיל (מעבר לסף הבגרות המינית) הוא לא מרכיב לדעתי, אלא רק אינדיקטור לסבירות לכך שהמרכיבים כבר הושגו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיבה מעניינת. אני לא מניחה הנחות כאלה על סמך מה שנדמה לי שהייתי מרגישה כברקת לו זה היה קורה לי - אלא גם ובעיקר בשקלול על הידוע לי על פגיעות נפשיות שכיחות שנגרמות מסיטואציות דומות. קשה לי להניח שלמרות הנתונים והדיווחים והעדויות, דווקא אני אצא מאונס קבוצתי ללא פגיעה נפשית משמעותית (וקשה להבין מדוע סטטיסטיקאי חובב נכבד כשכ"ג מניח הנחה מעין זו על עצמו). לשאלתך השנייה: לא יודעת ולא מחלקת ציונים, למרות שאני מסכימה שגיל הוא קריטריון שרירותי בד"כ, אבל זה כרגע כל מה שיש לנו. הייתי מעדיפה שזה יהיה קשור איכשהו לאחריות ולאמפתיה, אם כי יש אנשים שגם בגיל 80 לא יהיו להם שני אלה. אין לי הרבה מה לומר מעבר לזה על סקס בגילאי העשרה, ומעדיפה לא להיכנס לנושא כי זה מזכיר לי את איטו אבירם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי בן 16, הכרתי בנות 14 - נורמטיביות ושפויות לגמרי למיטב ידעתי - שהיו פעילות מינית. למעשה, הכרתי יותר כאלה מבנים שהיו פעילים מינית בגילאים הנ"ל (וזה הגיוני). אז אין לי מושג באשר לרוב בנות ה-14, וגם לא באשר לרוב בני ה-14, אבל ברור לי שפעילות מינית בגילאים הנ"ל לא מעידה בהכרח על כך שמשהו "לא בסדר". וההקשר לדיון הנוכחי? לא בטוח שיש. הפרטנרים שלהן לא היו (שוב - למיטב ידעתי) בני 20+. ואם כבר בפער גילאים משמעותי במערכות יחסים עסקינן, כל בני-זוגה של מכרה-רחוקה שלי (בת כ-25) עברו את גיל 40. משום-מה, המחשבה על כך מטרידה אותי יותר ממהחשבה על בת 16 שמשתרללת לה עם בן 20. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי ואבוי, באיזו שכונה אתה גר? :-) מתי אמרתי שמשהו "לא בסדר" עם פעילות מינית בגילאי העשרה? ובכלל, מתי האיילים הפסיקו לקרוא תגובות והתחילו לספק דיאלוגים עם חברים דמיוניים? (אם אתה באמת רוצה, אפרט את דעתי. לא התייחסתי כלל למגע מיני בין קטינים, אם שמת לב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה זה מדובר לא סתם על פעילות מינית בגיל 14, אלא על פעילות שהתחילה בגיל מאוד מוקדם (לפי מקורות שונים, בין גיל 12-13), ועם עשרות גברים (לפי מקורות שונים - 30 עד 40). זה אולי לא "בהכרח מעיד", אבל *ייתכן* שזה מעיד ש"משהו לא בסדר". עניין גם של גיל וגם של כמויות. המחשבה על בת 16 עם בן 20 אולי לא מטרידה, אבל בת 14 עם בני 20 זה הבדל יותר גדול גם בפער השנים וגם במיקום הפסיכולוגי-חברתי. אם אתה מתקשה להבין את כוונתי, נסה לחשוב על גילים יותר צעירים, שימחישו לך את הנושא: בת 13 עם בן 18 - ולעומתה, בת 11 עם בן 18. או בת 11 בכלל, אפילו בלי קשר לגילו של הבחור - בת 11 לעומת בת 13. זה די ברור שבין השתיים - הבנות - פער הגיל של השנתיים שבין 11 ל-13 הוא משמעותי יותר מפער של אותן שנתיים בין בת 16 לבת 18. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבדיל בין נערים ונערות מפני שלדעתי העמדות הרגשיות שלהם/שלהן לגבי מין שונות לגמרי. יתר על כן, לדעתי הטשטוש המכוון של ההבדלים האלה גורם הרבה צרות. מה חושב החפ"ש כאשר מתגלגלת לכיוונו אחת ש"נותנת"? הוא חושב שמאחר והוא לא מוצא כל רע במין מזדמן עם הרבה פרטנריות, סביר שהגברת שמולו מרגישה משהו דומה, ואין שום סיבה בעולם לא לתת להורמונים להוביל אותו קדימה. מגיל אפס מפמפמים לו שאין הבדל בין גברים ונשים, ואח"כ מתפלאים שהוא לא עוצר לחשוב שמא הגב' X היא "רפת שכל" או מקרה פסיכיאטרי או מה שלא יהיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכימה מאוד לגבי ההבדלים בעמדות הרגשיות לגבי מין. אבל בעיניי תקיפה מינית מבוססת על כוח ויחסי כוח, וכשמדובר בתקיפה מינית בנים שנפגעו מגיבים לא פחות קשה מבנות שנפגעו. כאמור, אני תופסת יחסים בין בוגר לקטין כיחסים שעניין (יחסי) הכוח עשוי להיות מאוד חזק בהם, כלומר כיחסים שעלולים להיות תקיפה מינית. הם לא בהכרח כאלה, אבל יש לבדוק ולשלול את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכרח להתוודות כאן: אחרי שקראתי הרבה תיאורים של מה שעובר על נאנסות (וראו, למשל את הבלוג המזעזע של אנתיאה http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=206863&... ) ניסיתי לדמות בעיני רוחי את החויה1. עד כמה שאפשר להאמין לתחושות בטן לא מבוססות, אני לא חושב שאם הייתי נאנס זה היה גורם לי לטראומה בעוצמה כזאת. ברור שזאת היתה יכולה להיות חויה קשה, אבל קשה לי להאמין שהיא היתה גורמת לי פצעים נפשיים עמוקים כאלה. על זה דוקא לא דיברתי עם אחרים, ואם מישהו מהאיילים רוצה לתרום מהרגשותיו זה יהיה מועיל. למופרעים: לא, אני לא רוצה לבדוק את זה, אבל תודה על ההצעה. ____________ 1- "החוויה" אומרת האקדמיה, ואני קורץ ליובל ואומר "נא באוזן!". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה שאתה אדם שטחי כולנו יודעים. אל תשכח שהיא עברה אונס קבוצתי, חוויה קשה ואינטנסיבית יותר מ''סתם'' אונס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, המקרה שלה הוא באמת מהגרועים שניתן להעלות על הדעת, אבל הבאתי אותו רק כדוגמא (וגם כי חשבתי שטוב יהיה אם אנשים יקראו את הבלוג ההוא). כידוע, הרבה נשים שעוברות אונס "רגיל" סובלות מ- PTSD במשך שנים רבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אונס בידי גבר או אישה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוויה שהעלית כאן היא לא דוגמא טובה. קשה להזדהות עם הכאב של אנתיאה, מכיון שיש דברים באופי שלה וטעויות שהיא עשתה באותו הלילה שיוצרים תחושה ברורה אצל הקורא הממוצע ש''לי זה לא יקרה''. ובאמת לרוב האנשים כזה דבר לא יקרה. אני לא בטוח שאתה יכול להגיד את אותו הדבר באותה מידה של נחרצות על מקרה של אונס שבו הקורבן לא עשה שום דבר חריג, נתלש באופן פתאומי מהשגרת חיים שלו בלי שהייתה לו יכולת למנוע את זה, והוא נאנס באכזריות ותוך כפייה פיסית ואלימות, כשהוא בהכרה מלאה ולא בעמימות חושים, והוא לחולטין חסר אונים וחסר יכולת להתנגד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב להגיב כי אני בשום פנים לא מקבל תחושה ברורה ש"לי זה לא יקרה". אולי אני לא קורא ממוצע. לא נראה לי בכלל בלתי סביר לצאת לפאב, להתמסטל או להשתכר, לפלרטט עם איזה בחור, ולסיים את הערב במקום רחוק מאוד מזה שהייתי רוצה לסיים אותו בו. זה נראה לי אפשרי _לגמרי_. הכי מפחידה, מבחינתי, היא דווקא החפות הטכנית של הגברים. ברור לי לגמרי מהתאור של אנתיאה שלא היתה להם שום כוונה לאנוס אותה (למשל, הם נבהלו והחזירו אותה הביתה ברגע שהיתה מסוגלת לבטא סרוב קוהרנטי), ובכל זאת התוצאה היתה אונס. בחברה שבה אני חי אני מרגיש בטוח ונוח דווקא כי אני יודע שיש חוקים שמגינים עלי, ושלמרות שהכוח שלהם לא אבסולוטי, אם אני אפגע בצורה קשה, זה רק בגלל שיש מישהו שמוכן לשבור את החוקים האלה, שמוכן ועלול לשאת בתוצאות. שלומי אינו הפקר, הוא מוגן בסנקציות, נורמות, ואינהיביציות של תוקפי הפוטנציאליים. אם אפגע, זה יהיה כתוצאה מפשע. אבל איזה עולם אקראי ובלתי צפוי הוא כזה, שאשה יכולה להאנס בלי שאנסיה מודעים בכלל לכך שהם אנסו אותה, בלי שנאלצו כלל לחצות קו על הרצפה בטרם מעשה? אם כבר להאנס, עדיף באמת בגן הציבורי, בהכרה מלאה, על ידי פושע, ומתוך חוסר אונים, ולא על ידי אנשים מוכרים ונורמטיביים בנסיבות עמומות ומתוך אחריות-לכאורה של הקורבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עורך דין, אבל ודאי שופט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה ראיתם את תיאור העניין? כשאני נכנסת ללינק אני רואה רק טקסטים שעולה מהם שהיא עברה אונס קבוצתי ונותרה פגועה, מזועזעת, זועמת וכיו"ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי המשך קריאה בבלוג אני חושב שאני מבין למה אתה מתכוון ב''אני לא חושב שאם הייתי נאנס זה היה גורם לי לטראומה בעוצמה כזאת. ברור שזאת היתה יכולה להיות חויה קשה, אבל קשה לי להאמין שהיא היתה גורמת לי פצעים נפשיים עמוקים כאלה.'' אבל אני חושב שאתה מבלבל פצעים נפשיים עם דרך התמודדות. אנתיאה שופכת מפלים של מילים, שבחלקם נראים לי ולך קצת מוגזמים - אבל זו דרך ההתמודדות שלה. זה לא נכון לקחת את המילים האלו או את הכמות שלהן ולנסות להסיק מזה משהו לגבי ה''עוצמה'' של הטראומה. אם מתעלמים מהמילים שלה ומתרכזים בעובדות עצמן, היא חזרה לעבוד ולתפקד אחרי זמן קצר יחסית. היא הייתה מוכנה נפשית להתעמת עם התוקפים שלה (''חבוי בתוכי מניפסט נאצה מנומק וכמעט אינסופי, שרק משתוקק להתפרץ עליהם ועל שכמותם''). אלא לא דברים שנאמרים ע''י בנאדם שהתפרק לחתיכות, אלא ע''י בנאדם שכבר עיכל מספיק את החוויה כדי להילחם בחזרה. וכל זה בתוך פרק זמן מאוד קצר יחסית. אני לא רוצה להגיד דברים כמו ''הגזמה'' או ''מלודרמה'', מכיון שהן מכילות בתוכן שיפוט מסויים שאין לי שום כלים או או לגיטימציה להעביר. אבל אני כן חושב שיש פער גדול בין הררי המילים של אנתיאה לבין ההתמודדות האמיתית שלה עם החוויה הקשה שהיא עברה. היא הרבה יותר חזקה ממה שניתן לחשוב מקריאה שטחית וקבלה המסר שלה כמו שהוא, מבלי לנסות לקרוא בין השורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל... מישהו כאן (ברקת?) יודע בודאות שהדברים אכן נכתבו ע"י נפגעת אונס אותנטית? לא רוצה לקלקל למישהו את האמפטיה ולא להישמע גועלית וחסרת לב, אבל ביותר מדי רגעים נראה הבלוג הזה כמו תרגיל מאומץ בסדנת כתיבה יוצרת, שנכתב ע"י מישהי צעירה מאוד ומשתדלת מאוד. צר לי, יש לי בעיית אמינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת. אני יכולה לשאול את חברותיי הבלוגריות, אם מי מהן נמצאת איתה בקשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה למה כל פעם שאישה מעלה סיפור כזה, התגובה הראשונה היא "זה בטח פיקטיבי". מה אנחנו חושבות, שאם נשכנע את עצמנו שזה שקר נוכל להרגיש שאנחנו בצד הבטוח של המפה? שלנו זה לא יקרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטויות. מעולם לא הטלתי ספק באמיתותן של עדויות אונס שקראתי או שמעתי. לא ידוע לי כי - "... כל פעם שאישה מעלה...", אומרות הנשים - "זה בטח פיקטיבי". זו הפעם הראשונה שאני שומעת על תופעת "כל פעם" ו"פיקטיבי", הזאת, בסגנון המתואר על ידך. גם הפרשנות שלך, כי הנשים מגיבות כך, כביכול, ע"מ להדגיש את בידולן מן הקרבן התורנית ולהגביר בכך את תחושת בטחונן האישי - אינה נכונה במקרה שלי ואינה נשמעת לי נכונה לגבי נשים אחרות המוכרות לי. אין כאן שום דפוס חוזר ושום "כל פעם" - לפחות לא מצידי. רק לגבי הבלוג המקושר בתגובה 388253, ביטאתי, בזהירות ובמסוייג, ספקנות מסויימת. מאחר וברקת לא חזרה עם תשובה ובשלב זה לא ידוע במי/במה מדובר, לא אפרט את כל הטעמים לספקנותי, ואומר רק זאת, בעדינות - את מכירה את הביטוי (הגששי, אא"ט): "שאלה שאולה משאלות אחרות"? - ובכן - זוהי, בקוים כלליים, הבעיה שלי עם הבלוג הזה: מקומות רבים בו שאולים ממקומות אחרים שקדמו לו (לא בהכרח בלוגים), ולעיתים ניתן אף להבחין בקוי התפר הגסים, מבלי שנעשה מאמץ לעדן ולהתאים אותם. אסתפק בזאת, ואם יתברר שטעיתי - הריני מתנצלת מראש, אלף התנצלויות. שלא כמו בתגובה 388524, עכשיו כבר לא אכפת לי להישמע גועלית: אני לא משתגעת על עניין ה"אנחנו" הנשי, מכל מקום - *לא תמיד* אני משתגעת עליו. ברגעים אלה, למשל - אני זו אני, אינני "אנחנו", ואת, הממ... את זו את, ונראה שהראיה שלי אינה חדה מספיק ע"מ להבחין בכל ה"אנחנו" שמסביבך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי להיתקל בתופעה הזו גם בנוגע לבלוג של mybody וגם במקומות אחרים, שוב ושוב חזרו הקולות שטענו שזה לא נשמע אמיתי, לא אותנטי, לא מסתדר. אם טעיתי לגבייך, אני מתנצלת. בנוגע לבלוג של אנת'יאה, ככל הידוע לי הוא אמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקבל קישור לבלוג של mybody וגם קישורים או לפחות כמה דוגמאות לטענות שאת מדברת עליהן? אודה לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות בלבד, ומיועדת כמובן גם לגברים)" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...ומצד שני, קיימת הציפייה שלנו שמי שכותב על קשייו וסבלו יהיה אותנטי ומקורי, שירעיד אותנו. שיימנע מקלישאות ומביטויים שחוקים, אחרת לא ניעתר ולא נאמין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיימנע מהעתקות. מה שעוזר בבגרות במתמטיקה 3 יח"ל עלול לעורר בעיית זכויות יוצרים בנסיבות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי ואבוי לי, גם נאנסתי כמו איזו קורבנית מטומטמת וגם האונס שלי מריח מחוסר מקוריות יצירתית ונשמע כמו אלפי מקרי אונס אחרים. הולכת לקבור את פרצופי מחמת הכלימה. בחיי, לפעמים קשה להאמין לעוצמות האטימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לשאול מה פירוש השם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנת'יאה הייתה אחותו של לזלו פהר, גנב הסוסים מהשיר הנושא את שמה (במקור - שיר עם הונגרי). הושר ע"י ג'ודי קולינס וגם ע"י ג'ואן באאז. הייתה גם גרסה עברית ("הו שופט שופט רב חסד..."). אם אני לא טועה, מיכל טל שרה במסגרת המופע והתקליט "השטן ואשת האיכר". יש מילים בתחתית העמוד שבקישור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אטימות? את יכולה לבוא בטענות לאנשים, שלא מכירים אותך, שהם לא מאמינים לכל מה שהם קוראים באינטרנט, בתקופה שבה אנחנו יודעים שאפילו התקשורת הממוסדת וה"רצינית" לוקה בחסר (וזה אנדרסטייטמנט היסטרי) מבחינת האמינות? זה בוודאי לא נעים לקרוא דברים כאלו עבורך, אבל גם לא כדאי לשפוט כל כך מהר ובכזו תוקפנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שמפתה להטיל ספק בשל אותם מקרים בודדים של בלוגים פיקטיביים, הרי שנדמה לי שלו את קורבן של אונס קבוצתי, והיית נתקלת בחבורת אינטלקטואלים חסרי שמץ אינטיליגנציה רגשית 1 שדנים בנינוחות בשאלת האותנטיות, כי היא יותר נוחה וקלה מאשר דיון בשאלות האמיתיות שעולות מהסיפור של אנת'יאה 2, תוך התעלמות גמורה מהעובדה שהסטטיסטיקה לבדה מורה שרוב הסיכויים הם שמאחורי הדיון קר הלב הזה (התאוששה מהר? לא התאוששה מהר? תוך כמה ימים חזרה לעבודה? האם זה מעיד שהכל נמחק עבר נגמר וחייה חזרו למסלולם הרגיל?) עומדת אישה בשר ודם שעברה חוויה מזעזעת, משנת אישיות, שההחלמה ממנה לוקחת שנים, אם בכלל. כרגיל, באייל תימצא הרבה יותר אמפתיה כלפי מי שאיבד חצי אחוז מערך תיק ההשקעות שלו במהלך תהפוכת שוק זו או אחרת, מאשר כלפי אישה, ששומו שמים, העזה ללכת ולהיאנס. 1 פרט לכמה יוצאים מהכלל 2 שאני מאשרת את אמינותו מהיכרות אישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הטלתי ספק בשום דבר. עקבתי אחרי הסיפור שלה, ואני נוטה להאמין, בעיקר לנוכח העובדה שהוא קיבל גושפנקא מכמה אנשים שאמינים עלי. מה שאמרתי הוא רק שיש סיבה הגיונית לספקנות כאן, בעיקר למי שלא מכיר את הבחורה ולא נחשף לסיפור. ומי שבוחר לבצע את ההתמודדות שלו לעיני כל (שזו דרך לגיטימית לחלוטין בעיני), שלא יתפלא שהוא נתקל בדברים כאלו. לפי מה שראיתי, לא מדובר בבחורה חסרת בינה, ולכן, למרות שטבעי שהפקפוק יפגע בה, אולי לא כדאי לה למהר ולתקוף בחזרה. אגב, אם אני חו''ח הייתי במצב הזה ונתקלת בדיון הזה, הייתי ממהרת לתפוס ממנו מרחק. אינטלקטואלים חסרי כל שמץ אינטליגנציה רגשית ממש לא משרתים את המטרה של ההתמודדות, ולא מהווים את קהל היעד שלה. שימשיכו להזיל דמעות על אובדן של חצי אחוז, ושיהיה להם לבריאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כרגיל, באייל תימצא הרבה יותר אמפתיה כלפי מי שאיבד חצי אחוז מערך תיק ההשקעות שלו במהלך תהפוכת שוק זו או אחרת..." ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>תוך התעלמות גמורה מהעובדה שהסטטיסטיקה לבדה מורה שרוב הסיכויים הם שמאחורי הדיון קר הלב הזה עומדת אישה בשר ודם שעברה חוויה מזעזעת, משנת אישיות, שההחלמה ממנה לוקחת שנים, אם בכלל. איזה סטטיסטיקה? יש סטטיסטיקה על אחוז הבלוגים הפיקטיביים (מחולקת לפי נושאים)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו אם היית צודקת באפיון האתר (ואת לא), זאת שהעלתה לראשונה את שאלת האותנטיות ודאי שאינה נמנית עם הדגים הקרים שמתעניינים יותר באותו חצי-אחוז מאשר ברגשותיהם של בני אדם. היא הביעה את הספק שלה בצורה מנומסת ובלי שמץ של תוקפנות או זלזול. מאחר ואני יודע על קיומך הפיזי, ואת מאשרת את האותנטיות של אנת'יאה, נראה לי שהנושא הזה נסגר. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שהקצף יצא על הרושם המתקבל מסמיכותה של הודעת החשמנית ל תגובה 388439 ול תגובה 388437 של לחולע"ד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו רק היינו יודעים אנחנו על קיומך הפיזי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מכיר את אלון עמית, והוא יכול להעיד על קיומי. כמו כן, יש כמה חברי מערכת שאיתרע מזלם לפגוש אותי, בשר ודם. חלקם עוד לא התאוששו לגמרי, אבל הקשוחים בחבורה כבר מוגדרים שפויים מבחינה משפטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני לא מכירה אישית את אלון עמית, וגם לא את חברי המערכת. מבחינתי אתה בסופרפוזיציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יכולה אולי לתאר לי בצבעים חיים סופרפוזיציה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסופר נראה בערך כמו עמוס עוז בנעוריו. פוזיציות אינני נוהגת לתאר בפומבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך http://rogers.phy.bris.ac.uk/denzil/denweb4.html : גם פיזיקאים יכולים להיות וולגריים. Alice and Bob go into this bar. It's late at night and they're drunk. They get a drink each and go off into their corner. They start gettinging a bit frisky, and kissing and canoodleing. The barman isn't too happy, but seeing as they're such good customers, he lets it slide. Before too long, though, they're both naked, and getting down to it.
The barman covers his eyes, trying not to look. As he sneaks a glimpse through his fingers, he sees something wierd - he can't make out what they're doing. He looks again, but is still confused. He turns to the drunk propping up the bar next to him, and asks, "What's going on? He seems to be screwing her over the table AND getting a blowjob at the same time. That doesn't make any sense. Looks brilliant though, doesn't it?" "Yeh," sighs the drunk whistfully, "It's a super position." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי כל פוזיציה היא סופר. כבר אמרתי שאני שולתת!!!!1 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עבודת הנמלים האינסופית, מאבק סיזיפי ללקט פרט פה ופרט שם, וכל שהייתי צריך הוא לשאול את אלון עמית? ברשותך, אני מעדיף את ההסבר המדעי הפשוט יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, ראיתי את ההודעות שלך בבלוג של אנתאה והייתי בשוק מהברכה הבודהיסטית, ממתי נהיית לנו בודהיסטית?(-: חשבתי שאת אתאיסטית מושבעת. ואגב מאיפה לקוחה הברכה היפה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצאתי אותה באותו רגע. זאת היתה בדיחה פרטית קטנה ויש לשער שגם הבחור, איתי, קיבל אותה ברוח זו. ואם לא, ואם הוא חשב (כמוך?) שזה ברצינות - אין בעיה, מצויין. אני אגנוסטיקאית. (יש באייל רוב נאה, גם אם צפוי, לאתאיסטים, יש שלושה, שלושה וחצי דתיים, יש, באופן מפתיע למדי, שתי פגאניסטיות (?), טלה וכרמית - ויש 35% תקן לאגנוסטיקאי - אז הנה, יד נעלמה מבורכת הממלאת כל ואקום - הביאתני הלום. יש להעיר אותי רק במצבי חירום) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני, גם אני! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תקן פנוי גם לקוסמטיקאית. השעות יותר נוחות ומקבלים טיפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאסתי נוטה לבודהיזם מסוג זה או אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה גנוסטיקאיזם? את מוזמנת לענות ו/או לכתוב את הערך בויקיפדיה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בטח לא המיקום האידיאלי, אבל: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה עכשיו הסיפור על האישה מקרית גת, מהומת אלוהים, וכל הדיון הפומבי הפוך ומבולבל. היא חשודה בפלילים, כי היא קיימה יחסי מין עם קטינים מתחת גיל 14. בחיאת רבאק. הקטינים האלה קורבנות של פשע? מצידה? הם לחלוטין יזמו את האקט. אין שום סיבה לחשוב שיש להם איזושהי צלקת נפשית מהסיפור. ברור שאם מישהו כאן קורבן אז זו האישה, אבל ברור גם שהיא קורבן של המצב שלה, ולא של הנערים (אני אתעלם כאן מהטוויסט של לפני זמן קצר, שבו היא מתלוננת שהיא נאנסה). בקיצור, אין כאן סיפור פלילי (באותה הסתייגות). אבל יש תחושה כללית ש"קרה כאן משהו נורא", אז זה אומר שיש כאן משהו פלילי, אז מצאו שהיא טכנית עברה עבירה פלילית. שורש הבעיה הוא מה שהשוטה כתב כאן מעלי (בערך): החוק נכתב כשלנגד עיני המחוקקים עומד מקרה גנרי עם מאפיינים שונים לחלוטין, שבו המבוגר/ת מנצלת באופן פוגעני קטינים/ות במצב של חולשה. רגע, לא. לנגד עיני המחוקקים עומד מקרה גנרי עם מאפיינים שונים לחלוטין, שבו המבוגר מנצל באופן פוגעני קטינות במצב של חולשה. כן, תאורטית ייתכן בהחלט מקרה הפוך מבחינה מגדרית. אבל יש מאפיינים התנהגותיים ופסיכולוגיים של גברים ושל נשים שנראה שתקפים באופן ממש גורף, וגורמים לזה שהחלפת התפקידים המגדריים היא ניסוי מחשבה שמאתגר את הדמיון שלנו. האם החוק היה צריך להיות מנוסח באופן א-סימטרי מגדרית? לא יודע, גם זו אפשרות לא נוחה. אולי החוק יכול להיות מנוסח סימטרית, אבל להתייחס למאפיינים של הנפשות הפועלות שמתברר עכשיו שהם הופכים את הסיפור על פיו. בכל אופן, איכשהו בין רוח החוק לבין לשונו לבין מה שהמשטרה עושה איתו במקרה הזה, הכל התבלבל באופן טרגי. ועכשיו המשטרה גם חוקרת את שירותי הרווחה, בחשד שהם התרשלו. בחיאת רבאק. נשים בצד רגע את העובדה ששירותי הרווחה בעצמם מורעבים, ואנחנו צריכים להודות להם על כל מה שהם מצליחים לעשות, ולבקש מהם סליחה על מה שהם לא מצליחים לעשות. מה בדיוק הם היו אמורים לעשות כאן? אפשר לנסות לדבר עם האישה, אפשר לנסות ליזום מהלך גדול בבתי הספר, אבל זה לא פשוט. מנקודת מבט של עובד סוציאלי, האם קורה כאן משהו באמת נורא יותר מעשרות משפחות שחיות במצוקה והזנחה מהסוגים השגרתיים שכבר לא כתוב עליהם בעיתון? ואם כך, האם שווה להשקיע דווקא כאן את משאביו האפסיים? שוב, "קרה משהו נורא, תביאו משטרה". מה, באמת, הדבר הנורא שקרה כאן? יש כאן כשל חינוכי, שעשרות או מאות נערים עשו משהו לא יפה. אולי זה מה שמעורר את המהומה. אבל למרות התחושה שאוי אוי אוי, מה קורה לנוער היום, אני חושב שכמעט בכל דור ודור נמצא עשרות או מאות נערים שישמחו לנצל את ההזדמנות של אישה שקל להתחיל איתה את הקריירה2. אם כבר, אולי רק בדור שלנו הסיפור הזה נתפס ככשל חינוכי. (ולא שאני טוען שהנוער של היום הוא כן בסדר מבחינת התנהלותו המינית. אני אפילו לא אתווכח אם מי שטוען שהוא גרוע יותר מהנוער של פעם. אבל זו לא הדוגמה שמוכיחה את זה.) צפי סער תאמר אולי שמה שבאמת מזעזע אותנו במקרה הזה הוא שהוא מראה לנו מול הפרצוף, ובאופן גרוטסקי, את אי-השוויון ביחסי הכוחות המגדריים שעדיין פושה בחברה שלנו. גם זו בעיה חינוכית, אבל של כולנו ולא רק של הנוער. בכל אופן, אין ספק, האשמת האישה ועובדי הרווחה היא דרך מועילה מאין כמוה להתמודד עם הכשל החינוכי. 1או, גוגל עוד לא יודע על אף אחד לפני שנתן את הכותרת הכל כך צפויה לפרשה הזו. 2ואכן, ההורים שראיתי מצוטטים היו מודאגים רק מהאפשרות שיש לה איידס, ומשהתברר שלא, הם נרגעו. אם שואלים אותי, זה ההיבט הכי עגום בסיפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים בכל הסעיפים, ובעיקר שההיבט העגום ביותר בסיפור הוא שהורי הילדים אינם מבינים את הכשל החינוכי שלהם עצמם. טוב נו, אם היו מבינים כנראה היו מתנהגים אחרת, כי אין לי ספק שהדאגה שלהם לילדיהם כנה. אם כך כל שנותר הוא להציע שיעורי חינוך להורים כיצד לחנך את ילדיהם. 1 לא יודע אם היתה, אבל מבחינתי זו כותרת לאו ברת כיבוש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכרים את אסקימו לימון? שום דבר חדש לא קרה כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהתגובה של ההורים כן השתנתה מאז להיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם כל מילה (כולל הכותרת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם העדות של אחד הילדים נכונה, אז לפני, תוך כדי, ואחרי הם קיללו אותה ונתנו לה מכות פה ושם, כי ככה זה בסרטים. אוי אוי אוי, מה קורה לנוער היום. ונגד האישה, אגב, אכן הוגש כתב אישום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק: סעיף 345 (א) "הבועל *אשה* – ... שהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה; ... הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש עשרה שנים." לעומת זאת 347 (ב) "העושה מעשה סדום באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345, בשינויים המחוייבים, דינו כדין אונס." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר החוק כן מבדיל בין בעילת אישה לבעילת גבר? אם כך אני לוקח את דברי בחזרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבדיל, ואז אומר שזה אותו הדבר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעשה סדום הוא עניין אחר (גם עליו יש לי מה להגיד, וזה בטח יעלה באחת הפתילים עם ברקת). אני מדבר על אישה שמפתה נער לעומת גבר שמפתה נערה. לצורך הדיון, נניח שבשני המקרים מדובר על יחסים בתנוחה המסיונרית בלי שום פגיעה פיזית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי זה מתאים "העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(2) עד (5), בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר שבע שנים." ו"בסימן זה, "מעשה מגונה" – מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דקדוקים משפטיים הם אחד הדברים שאינני מסוגל להתרכז בו יותר מעשירית השניה. מה השורה התחתונה: יש הבדל או אין הבדל? (אגב, פעם ניבאו לי שאהיה עו"ד טוב. איזה מזל שלא ניסיתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה בכך שהחוק לא מבדיל? האם החוק אמור להתחשב קטגורית בביולוגיה אבולוציונית או אולי יש מקרים בהם אנחנו מוכנים לאכוף מלאכותית שיוויון חברתי על אף אי שיוויון ביולוגי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק אמור להתחשב במציאות. אכיפה מלאכותית של שויון במקום בו שויון כזה אינו קיים באמת, גורמת יותר נזק מתועלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד ובכל מצב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למלכודת הזאת אני לא אפול. בטח יש כל מיני יוצאים מהכלל, אבל לדעתי המקרה שלפנינו הוא דוגמא טובה (בהנחה שהחוק באמת שויוני, הנחה שאני עוד לא מבין אם היא תקפה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(חשבתי שמדברים מבחינה עקרונית). מה הקשר למלכודת? הרי ענית שכן צריך להתחשב ולשקלל שיוויון וביולוגיה (בגדול), ורק נשאר להסכים מתי ואיך. עניין פעוט. (תחשוב על הבדלים ברמת טסטוסטרון ואלימות, בלי למתוח את האנלוגיה יותר מדי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלכודת היא המלים ''תמיד'', ''אף פעם'' וכאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם המציאות לא שיוויונית. ראה דוגמא מהמקורות שאתה הבאת לכאן: סינדרום הביצה והתרנגולת, אם תרצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נדמה לי שהסיכום הוא שהחוק לא שיוויוני, אך בהצעה לחוק החדש הוסיפו ''''איש'' גם במשמעות אישה''. לגבי המציאות, אין לי שום ספק שהיא אינה שוויונית במובן הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלע"ד. בחוק כתוב ש"החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם." אז אם האשה הצליחה לנצל את הילד מינית בלי להחדיר שום דבר לפי הטבעת שלו, ומבלי להחדיר את איבר מינה לפיו, אז יש הבדל (שבע שנים לעומת שש עשרה שנה). אם האונס/ בעילה/ מעשה סדום/ מעשה מגונה היה שלא בהסכמה/ באיום בנשק/ "תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון"/ כלל התעללות או היה קבוצתי העונש יהיה כבר יותר (לעשרים שנה לגבר לעומת עשר שנים לאישה). יש בחוק עוד כל מיני הסתיגויות מוזרות (למשל, עם מדובר בבני משפחה/ אם מדובר בפומבי/ אם מדובר ביחסי מטופל / אם מדובר במעשה לחסרי ישע/ אם מדובר במעשה בידי אחראי ועוד) אבל נראה לי שזה מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעילה אסורה בהסכמה מתייחסת לקטינה, לא קטין. מעשה סדום לעומת זאת, מתייחס ל''אדם''. ולמקרה שאתה תוהה מהו מעשה סדום, הכוונה ל''החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם זר או החדרת איבר מין לפיו של אדם''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההדגש 'אדם זר' עשוי לרמז כי בסוף המשפט הכוונה ל-'אדם לאו דוקא זר'. האמנם כך? או שמא סתם לשון קיצור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שהכוונה היא פשוט ל''אדם אחר''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |