בתשובה למודאג, 16/04/00 14:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מודאג יקר! (אגב שמות..לפחות אצלך אין דאגה שיתבלבלו) למה אתה חושב שזו אשליה?.. נכון, הייתי פקידה. ההרגשה שלי שדברים מיותרים היא לא בהכרח נכונה. זו היתה פשוט תחושה של חוסר מיצוי עצמי. אולי לא צריך הוכחות אם אתה מאמין בעצמך, אבל קצת קשה למישהי כמוני להיות שנה ותשע בתחושת ניוון מתקדם. אבל זה לא משנה את העובדה שמסביב האוירה היתה שאני בהחלט תורמת. מעבר לזה, אני חושבת שבקבוצה הקטנה והמאוד מגובשת שיצרנו, תרמנו אחד לשני ולמורל הכללי, ויצאנו נשכרים גם מהבחינה החברתית. וזה בלי לדבר על הכרה של מערכות מסוימות, שפשוף בהכרות עם גופים שונים, שלא לדבר על זה שבשעות הפנאי לימדתי את עצמי הדפסה עיוורת. רק תנסה לדמיין לעצמך כמה זמן היה לוקח לי לענות לך לולא עשיתי את זה.. וכן, מה לעשות, אני חושבת שהמדינה הזו שווה את השנתיים הללו. תזועזע מאוד אם אני אגיד שהיא שווה גם את כל החיים?.. בקטע הזה אני אולי קיצונית לטעמך, אבל אם זה היה באמת ובתמים נחוץ, גם לזה הייתי מוכנה. אבל פה - ולשמחתי, מה לעשות - אין לי מה לתרום. אני חושבת שאם אנשים לא תורמים זמן הם גם לא יעלו על דעתם להשקיע כסף - הרי יש המון מטרות אחרות שראויות לכסף, ובכלל - למי לתרום? למנגנון?.. אתה חושב שזו אשליה. אז כן, נהניתי, למרות התחושה שאין מיצוי, למרות קצין שפניתי אליו בעת צרה ומצאתי רק יד מלטפת (יותר מדי) ולמרות כל מה שנראה לך מיותר ולא מועיל. אני חושבת שהצבא הוא חלק מההוויה הישראלית, ואני מכירה המון אנשים שזו היתה תקופה יפה בשבילם. אתה רוצה שיתרמו כסף? - סבבה. תתרום. אני לא מכירה הרבה אחרים שיעשו את זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. ברור שהשירות בצבא תורם לאדם המשרת בכך הוא מתנסה בחוויות שספק אם היה זוכה להן בסביבה שפויה. אבל ברוב המקרים אם אדם מתחיל לבנות את עצמו בסיום התיכון הוא יגיע רחוק יותר מבחינה אישית ומקצועית. בכמעט שנתיים שבילית במסגרת צבאית למדת הדפסה עיוורת וגיבשת קבוצת חברים. אני לא יודע כמה זמן עבר מאז שהשתחררת אבל אני בטוח שבשנתיים שאחרי השחרור את לומדת (או למדת) ומתפתחת הרבה יותר. ב. השאלה היא לא כמה מאמץ דרשה ממך התרומה הזו אלא עד כמה אותה פעילות אכן תרמה למדינה. האם לו היית מוותרת על השירות הצבאי והולכת לעבוד בעבודה שבה את באמת טובה ובכך היית מגדילה את התל"ג וגם משלמת מס הכנסה לא היית תורמת למדינה יותר? אם ביל קלינטון יתנה את מתן הסיוע המדיני לישראל בהתאבדות שלך (דוגמה חולנית אבל זה מה שעלה לי בראש) האם תהיי מוכנה להתאבד? מצד אחד את כותבת שאת מוכנה לתת למדינה את החיים. הסיוע הביטחוני תורם למדינה המון. יותר ממה שתורם מוצב בלבנון שלמען החזקתו מתו הרבה יותר מחייל אחד. האם תהיי מוכנה במצב כזה לתת את החיים למדינה? סביר להניח שלא. טוב למות בעד ארצנו אבל רק אם יכתבו אחרי זה את השם שלך על איזו אנדרטה. ג. כשכתבתי על תרומת כסף במקום שירות צבאי התכוונתי ל"חובת תרומה" (על צו הגיוס שלי היה משפט בסגנון "המתגייסים מקראים לדגל מכוח החוק אבל באים כמתנדבים") אנסח מחדש את השאלה. האם נראה לך מצב שבו יאפשרו למעונינים בכך לבטל את חובת השירות הצבאי תמורת סכום כסף גדול? (לצורך העניין בואי נאמר שהכסף ילך לקניית אמצעי לחימה שיפצו את צה"ל על אובדן כוח האדם) נצא גם מהנחה שההיענות תהיה קטנה ולא תהיה השתמטות משמעותית, פשוט אנשים שהיום הולכים לקבן או עושים בעיות, יוכלו להשתמט בקלות והצבא ירוויח כסף) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני ממש לא חובבת קמיקזה ואין לי שום חשק להתאבד. אמרתי שלו זה היה כורח המציאות הייתי עושה את זה. והכוונה היא לדברים שהם חיוניים, ועם כל הכבוד - סכום כסף כזה או אחר לא נכלל בעניין, לטעמי. כל אחד והפירושים שלו. ב. גם עבודה פקידותית צריכה להעשות על ידי מישהו. אני מבטיחה לך שבמקרה שלי לא היתה אבטלה סמויה. ג. מה עם זה שההצעה שלך אומרת ש-לשם שינוי, כמובן, רק מי שיש לו את המאה יכול לפתח את עצמו?.. אכן, פיתרון אידיאלי ומושלם לכו-לם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |