 |
1. קיבלתי את ההמלצה, תודה. לגבי הגל: אתה בוודאי מתייחס לתזה של "סוף ההסטוריה" שלו. אני חושב שהגל מנסה לזהות כיוון, בעוד שאני מנסה להראות ניתוח נייטרלי. בוודאי שהגל יהיה מצוטט על הוגים משתלבים מודרניים כמו בלבן ופוקוימה, מאחר ו"סוף ההסטוריה" שלו הוא "משתלב" למדי. אבל זה בהחלט מוסיף לעניין לקרוא את פופר.
לגבי הכסף והחברה: כסף הוא רק ביטוי לסחר חליפין. חברה "ללא כסף" היא בעצם חברה שמודעת מאוד לכסף, אבל החליטה לפזר אותו מראש בין חבריה בצורה ריכוזית. המגביות, השלל והתבואה מגיעים לראשי העיר ספרטה, והם בוחרים להיכן לנתב אותם. בד"כ חברה כזו תהיה לוחמנית יותר (ראה ספרטה...) מאחר ודרך קלה מאוד של שליט להפריד את אנשיו מהרכוש ואפילו קונספציית הרכוש היא מצב מתיחות/לוחמה קבוע, בו החשש לביטחון והצורך על שמירתו קודם לצבירת הרכוש ונוחות החיים. זה נכון גם כיום: לבוש היה קל מאוד אחרי 11/9 לצאת לקמפיינים בזבזניים ברחבי העולם, שקשורים להתקפה על התאומים באופן רופף כזה או אחר, וגם להיכנס לחוב הלאומי הגדול בהסטוריה של ארצו, וגם להטיל הגבלות חריפות על מעבר סחורות ואנשים. כל זה היה בלתי נתפס לפני הארוע, ואני טוען שנשיא כמו קלינטון (משתלב) היה מגיב אחרת לגמרי (בסדרי גודל) לארוע כזה.
3+4. אני רק יכול לחזור, אולי במילים אחרות, על מה שכתבתי קודם: ישנן הרבה מאוד תעשיות, שלעולם ירוויחו מרגולציה הרבה יותר מאשר מחוסר רגולציה. התעשיה החקלאית המקומית במדינות מפותחות היא דוגמה מצויינת (זהו הלובי החקלאי בתגובה שלך, שמתמודד על המשך הרגולציה נגד היבואנים), וכמובן גם תעשיות ביטחוניות (שנהנים מחוזים שמנים של ממשלות בלבד) וכמובן לא מעט תעשיות מחצבים/מינרלים, שנושאי בעלות קרקע, איכות סביבה ורמת המחסור במחצב נדרש מסויים משפיעה מאוד על רווחיהם. לעומתם הרוב יעדיף גבולות פתוחים, אבל זהו בהחלט לא רוב מכריע.
5. ההבנה שלך לגבי החלוקה של משתלבים או בדלנים לא נכונה: זה אינו ביחס לקו אמצע דינמי, אלא ביחס למגדלורים אבסולוטיים, ויעיד על כך הגל, למשל, עד כמה החשיבה לא השתנתה בנושאים אלה ואותו ויכוח בדיוק תקף גם היום. העולם יותר משולב היום בכוח הטכנולוגיה בלבד, ולא בכוח האינטרסים. האינטרסים נותרו חלוקים כפי שהיו במאה ה 19. עכשיו מסייעת למשתלבים העובדה שחלק מהטכנולוגיה מסייעת לגלובליזציה, אבל רוח האנטי-גלובליציה שמגיעה ממקומות רבים, במיוחד בעולם החופשי, מראה שאין די בטכנולוגיה עצמה. המאבק הפוליטי נמשך, ויימשך עוד זמן רב. וזהו מאבק שמתבצע תוך פשרות לוקליות, אבל ללא מנוחה, כי כל צד חותר תדיר לשיפור עמדות, מאחר והסטטוס קוו הוא רק המצוי ולעולם לא הרצוי. מי ינצח בסוף? אולי אף אחד. אולי הגל ואולי פופר. לפני 500 שנה היו הרבה נסיכויות בגרמניה, ששמרו בקנאות על ייחודן, עד שביסמרק הראה להם את הכוח שבאיחוד. תופעת הלאומיות היא בת כ 200 שנה. איני אומר שהמדינה תעלם, אבל המשך תהליך הגלובליזציה יכול להפוך את המסגרת הזו למשנית יותר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש