בתשובה לאסף עמית, 13/10/01 9:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים שהמצב היום בעייתי. לא רק בישראל, אגב. וברור שהבעיה היא לא סתם צורנית. זו פשוט עבודה רשלנית, המעבירה לבית-המשפט את ההכרעה, וזורעת אי-בהירות בתחום. אפשר רק לקוות שבית-המשפט כשיר לקבל החלטה כזו. אשר להיוועצות בסוללות של מומחים, נראה שבנקודה הזו אין בעיה. אני לא חושב שכל התחומים האלה של כלכלה חדשה הם מסובכים יותר מהתחומים ה"קלאסיים" של רשלנות רפואית, למשל. שיפוט הוא ממילא פעולה מסובכת מאוד. לגבי חוק המחשבים. קודם כל ממה שנתקלתי אני יכול להעיד שהציפיות מהחוק הן מוגזמות. היית יכול לחשוב שהחוק מרכז את כלל הסוגיות הנוגעות למחשבים. זה לא קרוב לכך, אבל זה מעולם לא נועד להיות אחרת. לסעיף 3, קראתי עכשיו, ואני מסכים שזה סעיף גרוע. צריך עם זאת לשים לב למפתחות הפרשניים שניתנים בסעיף 3(ב), המסייגים את הסעיף. לכן אולי פרשנות יצירתית יכולה לחלץ אותנו מהבעיה. קודם כל, לגבי כתיבת מידע כוזב במחשב האישי שלך וודאי עומדת לך הגנה: הסכמת הנפגע. אתה ה"נפגע", ואתה "הסכמת". הגנה נוספת, מאשר שאתה יוצר המידע, לפי סעיף 3(ב) המידע אינו יכול להטעות אותך מעצם זה שהוא על המחשב. לגבי שקרים באיל. קשה עם זה, אבל לא תמצא בית-משפט שירשיע אותך בעבירה לפי סעיף 3. אני חושב שהמפתח הוא בשאלה האם יש בכך כדי להטעות מעבר "למטרות השימוש" במידע. אם מטרות השימוש כאן הן לראות מה כתבת... אז אולי זה לא מטעה, כי זה משקף נאמנה את מה שכתבת. אבל אני רוצה לציין שהקשיים האלה לא נראים לי קשים מקשיים דומים אחרים בעשרות חוקים אחרים. אני לא חושב שהיה נכון להגדיר יותר מדי מונחים כמו "מחשב" או "פלט". החוק אמור ליצוק תבניות חשיבה, והוא בפירוש יכול להיקרא באופן שונה עם הזמן, וגם להשאיר מקום מעורפל במתכוון ל קריאה חלופית כזו. אבל אם יש לך דוגמא ספציפית אשמח לחשוב על זה מחדש. לסעיף 8, המדובר הוא לא במצב של יש/אין נזק. אלא במצב שבו הנתבע טוען "יש לי הצדק חוקי לעשות מה שעשיתי". נראה לי הדיוני שמי שטוען שיש לו הצדק חוקי לפעול הוא זה שצריך להוכיח מהו היסוד הזה. אבל אני מודה שאני לא זוכר את תלמודי בסוגיה הזו. הבעיה שעומדת בבסיס החוק, שבגללה צריך את החוק, היא (לעניות דעתי, אינני מומחה) שקשה ליישם קטגוריות משפטיות קלאסיות על החדרת וירוסים או שיבוש פעולה. הקטגוריה הקלאסים מדברת על הקמת הגנה סביב קניין פיזי. אסור לי לפעול בקניין פיזי בלי אישור של הבעלים שלו; וגם אסור לפעול בחריגה מהאישור (למשל, להטמין פצצה באמבטיה בזמן שאני מתקן את המקלחון). זו הסגת גבול. אבל זה בעייתי ביחס לחומר מחשב – כי זו לא מניפולציה פיזית, אלא מניפולציה של מידע. אם אני מתכנת פרילאנסר שלך ואני משלב backdoor במערכת שלך ושולח לך את הקובץ, ברור שלשינויים שעשיתי יש ייצוג פיזי, ברור שעשיתי כאן תרמית, הטעיה, הפרת חוזה וכאלה. אבל ברור גם שכל המונחים האלה לא "תופסים" את המהות האמיתית: גרימת נזק בשל מידע שגוי. זה דומה לגניבת חשמל. המשפט התמודד בהעדר חוקים עם דברים קשים מאלה, אבל למה לא להגדיר בצורה מסודרת את גבולות האחריות? |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |