|
המושג "קלטת" מתייחס לאמצעי האחסון, לא לפורמט המידע שבו מיוצגת ה"יצירה" (נגיד השיר). לכן אם אתה מקליט mp3 לקלטת ביתית (זו עם הרעש-רקע), לשימוש פרטי וכו', אתה בסדר. זה בגלל שכשקנית את הקלטת שילמת כבר ליוצרים. אם אתה מקליט ל-CD, דיסקשיח, וכאלה, אתה עובר על החוק.
המינוח של החוק מאוד מיושן. יש רשימה של סוגי יצירות. כשאתה נתקל בתופעה כלשהי ורוצה לבדוק אם יש עליה זכויות יוצרים, אתה צריך לבדוק אם היא נכנסת לאחד הסוגים. שיר (song) הוא יצירה מוסיקלית. המילים שלו הן יצירה ספרותית. וידאו הוא יצירה ראינועית (כשהיה החוק עוד טרם היה הקולנוע, רק הראינוע, אבל הפרשנות של הקטגוריות היא מאוד גמישה). סרט קולנוע, למשל, הוא אסופה של המון המון יצירות, וכנראה גם יצירה שלמה בפני עצמו.
לגבי החלת החוק מבריטניה.... למעשה זה חוק של הפרלמנט, ויש חוק אחר (קטנצ'יק) שמחיל אותו כאן על ידי הפניה. לכן אנחנו קוראים את הטקסט הבריטי ומייחסים אותו לעצמנו. אז כשאומרים "כל מושבות הוד מלכותו", מדברים במקור על פלשתינה (א"י) וחברותיה. מה המשמעות של זה היום כשזה למעשה חוק ישראלי? אני לא יודע, אני מתאר לעצמי שנוצרים כמה אבסורדים (בטח כמה פוינטרים בחוק שמפנים לעצמם), ושבית-משפט פשוט יתעלם מהם. זו שיטת עבודה קלוקלת שכזו. חקיקה עצלנית. זה עובד ככה: הכנסת לא מחוקקת, לפעמים כי היא לא רוצה ולפעמים כי היא לא יכולה, ואז כועסים או מתפלאים כשהדברים נאלצים להיות מוכרעים בבית-המשפט.
|
|