הירוק הירוק הזה

בתשובה לברקת, 16/05/06 8:54

so much to say, so little time

385662

האייל האלמוני • בתשובה לברקת

יום ג', 16/5/2006, 13:18

לא, לא, את והאלמוני חוזרים על דברים ידועים, אין צורך, תודה. העניין הוא בנימת הבשורה הגדולה העולה מהודעותיו של זה שהיה וחזר, ובצידה נימה לא מבוטלת של הטפה - לגבי אלה השאלה שלי - ואלה, הבשורה וההטפה, וגם הרשימה הטריוויאלית של "הסברי מטרות", אצלך ואצל האלמוני - מתגמדים לעומת הסבל של המשפחות.

לו זה היה סתם סיפור נוסף של "נפלתי, חזרתי, תמכו בי ובסופו של דבר הכל טוב" - ניחא. אבל לא זאת האמירה. האמירה היא - "אנחנו כולנו, בתור חברה, אנחנו נאחס... אילו היינו אינדיאנים קדומים/סינים קדומים/משהו נפלא אחר - כי אז הייתם מבינים שהנפילה שלי שירתה מטרות דגולות והחזרה שלי שירתה מטרות דגולות..."

לולא היתה שם אמירה החורגת מגבולות ה"אני", ומתיימרת לעבר "תועלת" כוללת יותר, חברתית, אנושית-כללית, ועל אחת כמה וכמה - לו לא היו שם משפחות שנאלצות לבלוע את כל ה**א בריבית דריבית - השאלה שלי לא היתה נשאלת.

אולי עכשיו הסברתי את עצמי יותר טוב.

so much to say, so little time

385665

האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני

יום ג', 16/5/2006, 13:22

אתה רק לא לוקח בחשבון שרוב מוחלט (אם לא כל) האנשים הלוקים בהתקפי אי שפיות ונזקקים לאשפוז ו/או משפחה חזקה והחלטית על מנת לצאת מהם, אינם מחליטים מראש שרצונם לעשות זאת.

so much to say, so little time

385675

האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני

יום ג', 16/5/2006, 13:46

האם קראת את הפתיל? ההוא שחזר וגם אני איננו מדברים על התקפי אי שפיות סתם אלא בפירוש על אלה הקשורים בצריכת סמים, ואליה הולכים רוב הצרכנים בעיניים פקוחות.

so much to say, so little time

385682

האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני

יום ג', 16/5/2006, 14:06

לצריכת הסמים הם הולכים בעיניים פקוחות, אבל לא להתדרדרות הפסיכוטית.

so much to say, so little time

385689

האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני

יום ג', 16/5/2006, 14:18

נראה לי מיותר להמשיך, שלום ותודה.

הכי בטוח ללכת ברגל

385707

אחד שהיה שם וחזר • בתשובה להאייל האלמוני

יום ג', 16/5/2006, 15:26

אפילו ברכיבה על אופניים יש סיכון גדול יותר ליפול, והתוצאות של נפילה מאופניים חמורות יותר מאשר אם הולכים ברגל.

ובכל זאת אנשים נוסעים בכלי-רכב מהירים הרבה יותר, ביניהם אפילו כאלה שעוזבים (!) את הקרקע היציבה. שלא לדבר על אלה שעוסקים בספורט אתגרי. מה, הם לא חושבים על שברון הלב שייגרם למשפחה שלהם אם ייפצעו או יהרגו?

חבר שלי חזר מהודו עם צהבת קשה ושכב חודש בבית חולים. אז מה, בגלל שהכי בטוח במיטה מתחת לשמיכה נישאר שם?

המסר שלי, שכנראה לא הבנת, חורג בהרבה מגבולות הסיפור שלי. וכן, הוא נראה לי חשוב מספיק בכדי להטיף לו. אני אומר: רוצים להפחית את התאונות? תנו לנו ללמוד לטוס בשקט ובביטחון, עם הדרכה מועילה ולא היסטרית, ועם רשת ביטחון אמפטית שתקלוט אותנו במקרה שנתרסק. יש מחוזות רחבים שם בחוץ, ואפשר ללמוד הרבה מהמסע בהם. אבל דה-לגיטימציה מוחלטת של המסע למקומות האלה, יותר משהיא מונעת את המסעות, מגבירה את הסיכון לתאונות כשהולכים לאיבוד.

אפשר למקסם את התועלת ולמזער את הסיכונים, אבל יכולתנו לעשות את זה מהמחתרת מוגבלת. הדיון הציבורי והמחקר האקדמי בעניין הזה מתנהל במעמד צד אחד (כמו שממחיש היטב גורלו של פרופסור טימותי לירי שהודח מאוניברסיטת הרווארד, וגורלו של ד"ר וילהלם רייך, וגורלם של רבים אחרים שניסו לחקור את מה שהקונצנזוס מתאמץ להשתיק).

בגלל זה הרוב המוחלט של הצרכנים לא לוקחים סמים "בעיניים פקוחות", כי הידע החיוני לא מגיע אליהם, וכל אחד נאלץ לחקור בעצמו ארץ לא-נודעת, ועוד לעשות את זה בגניבה ובחרדה שמא ייתפס (כמו שנאמר, "סמים לא גורמים לפרנויה, שוטרים גורמים לפרנויה").

הכי בטוח ללכת ברגל

385724

שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאחד שהיה שם וחזר

יום ג', 16/5/2006, 17:00

בלי להביע דעה על העניין בכללותו, אני רק רוצה להזכיר שבגלל חוקי הסמים האנשים בארץ מעשנים חומרי הדברה ואפילו רעל עכברים יחד עם ה- THC שלהם.

הכי בטוח ללכת ברגל

385728

האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי

יום ג', 16/5/2006, 17:06

רגע, זה לגמרי חדש לי - *אתה* בעד לגליזציה של סמים (או שפיספסתי את האייקון הרלוונטי)?

הכי בטוח ללכת ברגל

385737

שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני

יום ג', 16/5/2006, 17:33

אני חושב שהרע במיעוטו הוא להרשות גידול מריחואנה לשימוש עצמי.

הכי בטוח ללכת ברגל

385729

אחד שהיה שם וחזר • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי

יום ג', 16/5/2006, 17:06

שלא לדבר על מה שיש ב"אסיד" וב"אקסטזי". עוד דוגמה מצוינת לכישלון של מדיניות הjust say no.

so much to say, so little time

385702

ברקת • בתשובה להאייל האלמוני

יום ג', 16/5/2006, 15:10

אה, נו. כמובן שבהקשר שמתואר כאן מדובר בהתנהגות הרסנית ולא אחראית. אבל מה לעשות, זכותו. זכותו גם לאמלל את ההורים שלו בכל דרך שיבחר, והוא לא הראשון ולא האחרון.

שים לב למתכון שניתן באותה תגובה: "(אולי) 50 ג' גראס + צום כמעט מלא במשך יום כיפור מוארך, אבל ברקע היו 4 שנים עתירות כימיקלים (שהסתיימו כשנתיים לפני האירוע עצמו), התאבדות של אדם קרוב ומיני-עקירה מאירופה הנינוחה לארץ אוכלת יושביה".
לו חבר קרוב שלי היה מאמץ מתכון כזה (בעיקר שני הרכיבים הראשונים), הייתי עושה לו Intervention בלי לחשוב פעמיים.

אבל זה לא סותר את העובדה ש... נו, זכותו.

so much to say, so little time

385708

ברקת • בתשובה לברקת

יום ג', 16/5/2006, 15:31

ובהמשך לתגובה האחרונה של אחד שהיה שם וחזר: אכן לא ראיתי אף אחד ששאל, איך הרגישה אמא של אדמונד הילרי כשהוא הלך לטפס על האוורסט, או איך מרגישים אמו של נהג מירוצים, או אביו של כבאי.

so much to say, so little time

385709

האייל האלמוני • בתשובה לברקת

יום ג', 16/5/2006, 15:34

והוריו של אסטרונאוט?

so much to say, so little time

385712

אחד שהיה שם וחזר • בתשובה לברקת

יום ג', 16/5/2006, 16:00

כנראה היום הקונצנזוס הוא שאת הגוף מותר (ואף נאצל) לסכן, אבל הקופסה השחורה של הנפש היא נחלתם של המומחים (כוהני דת ופסיכולוגים למיניהם) בלבד. כמו מכשירים חשמליים שפתיחתם מבטלת את האחריות.

ואפרופו אסטרונאוטים: קראתי שרבים מהאסטרונאוטים דיווחו על חוויות "משנות תודעה", כלומר סוג של סוטול/טריפ, באפס כבידה. יש לגילוי הזה השלכות מרחיקות לכת.

http://deoxy.org/8circuit.htm

so much to say, so little time

385710

אחד שהיה שם וחזר • בתשובה להאייל האלמוני

יום ג', 16/5/2006, 15:43

א. אתה מייחס לי ראייה רומנטית/נוסטלגית שנזהרתי לא לגלוש אליה. קהילות שמעודדות את חקר התודעה היו וישנן, אבל כמעט אף פעם הן לא היו בקונצנזוס (בטח לא בסין).

ב. לגבי מטרת המסע: עד לא מזמן היה מקובל להיוולד ולמות באותו כפר, כשהמסע הארוך ביותר שעשית בחייך היה לעיר המחוז הקרובה. אני מניח שרוב האנשים קיבלו את המצב הזה בהשלמה ושמחו בחלקם. הבודדים שיצאו למסעות רחוקים נחשבו תמהונים. הרבה פעמים הם לא חזרו, או חזרו פגועים בצורה זו או אחרת. גם אלה שניסו לפתח כלי תעופה נחשבו תמהונים. אבל התמהונים האלה פילסו את הדרך לכל האחרים. אני, לפחות, שמח שנסיבות חיי אפשרו לי לראות עולם, ללמוד מתרבויות אחרות ולחזור עם פרספקטיבה רחבה יותר על החיים.

מה שאני מציע זה כמעט בדיוק אותו דבר, רק במימד התודעה.

so much to say, so little time

385711

האייל האלמוני • בתשובה לאחד שהיה שם וחזר

יום ג', 16/5/2006, 15:58

''מימד התודעה''. ברוך שובך, דורון שדמי.

so much to say, so little time

385713

אחד שהיה שם וחזר • בתשובה להאייל האלמוני

יום ג', 16/5/2006, 16:10

LOL

ידעתי שהייתי צריך לכתוב "מרחבי התודעה".

אבל אני לא הוא. אני אמנם קורא די קבוע באתר הזה, אבל כתבתי אולי מאית ממספר התגובות שלו. גם מתמטיקאי אני לא, ולא מתיימר להיות.

so much to say, so little time

385714

האייל האלמוני • בתשובה לאחד שהיה שם וחזר

יום ג', 16/5/2006, 16:15

למען האמת, אני מתקשה להאמין שחשדו בך ברצינות בעניין זה. אתה הרבה יותר אינטליגנטי.

so much to say, so little time

385715

האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני

יום ג', 16/5/2006, 16:24

זאת היתה בדיחה ולא חשד שהאיש הוא דורון גופו, אבל, ומבלי לעשות כאן הערכות אינטליגנציה - הנ"ל הוא *סוג של* דורון שדמי. לא ברמת מספר התגובות אלא מבחינת הבטחון שהוא מבין משהו שאנחנו לא מבינים ובעיקר מבחינת השכנוע הפנימי העמוק שהוא נועד לגדולות (הכחשות לא יעזרו עכשיו, מה שכבר נכתב נכתב - ומונצח כאן).

so much to say, so little time

385718

אחד שהיה שם וחזר • בתשובה להאייל האלמוני

יום ג', 16/5/2006, 16:44

ובכל זאת, איפה כתבתי שנועדתי לגדולות?

פעם האמנתי בזה, לא אכחיש, אבל זה עבר לגמרי כש"חזרתי" (וזאת אחת הסיבות שאני יודע שחזרתי).

היום אני סוכן זוטר, מקסימום לבלר. לכאן הרצון האמיתי שלי הביא אותי, וטוב לי עם זה.

בניגוד לטרחן הכפייתי האחר, אני גם לא חושב שהמצאתי את הגלגל. להפך, אני לא מפסיק לאזכר ענקים שעל כתפיהם אני יושב ומנפנף ברגליים. כך שזה לא משהו ש"אני" מבין ו"אתם" לא, אלא משהו שרבים כבר הבינו, רבים אחרים מנחשים ואחרים... נו, זכותם (-;

Every Man and Every Woman is A Star

so much to say, so little time

385726

האלמוני המשועשע • בתשובה לאחד שהיה שם וחזר

יום ג', 16/5/2006, 17:02

''אני לא מפסיק לאזכר ענקים שעל כתפיהם אני יושב ומנפנף ברגליים'' - יש מומחים לדבר שאומרים שזאת מין הצטנעות בהפוך על הפוך, ויש שפשוט קוראים לזה ניימדרופינג.

so much to say, so little time

385733

האייל האלמוני • בתשובה להאלמוני המשועשע

יום ג', 16/5/2006, 17:27

אם אינני טועה ''ניים-דרופינג'' פירושו אזכור שמות של אנשים שאתה כביכול מכיר.

so much to say, so little time

385743

האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני

יום ג', 16/5/2006, 18:07

לא בהכרח. זה יכול להיות אזכור שמות שאתה כביכול מכיר, ויכול להיות (אולי יותר) אזכור אובססיבי של שמות ידועים בכלל. דוגמה לטענת ניימדרופינג של הוגים שמתו לפני שנולדנו: תגובה 80941.

גם הסופרת יהודית קציר הואשמה בזמנה ע"י אחד המבקרים בניימדרופינג, אחרי שאיזכרה בספרה "למאטיס יש את השמש בבטן" שמות רבים של הוגים, אינטלקטואלים, אמנים וכו', שחלקם כבר אינם בחיים.

so much to say, so little time

385746

האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני

יום ג', 16/5/2006, 18:14

טוב, את השימוש הזה לא היכרתי.

so much to say, so little time

385745

ברקת • בתשובה להאייל האלמוני

יום ג', 16/5/2006, 18:11

למה רגשי הנחיתות האלה? לא יודעת מה הוא מבין, אבל הוא אכן חווה (ואולי אף ניסה לחקור) משהו שרוב המגיבים הצהירו שלא יתקרבו אליו.

so much to say, so little time

385747

איילה מופתעת • בתשובה לברקת

יום ג', 16/5/2006, 18:15

רגשי נחיתות? לא רואה את הקשר (ואיפה רוב המגיבים הצהירו? או איפה הצהיר המגיב שאליו את מגיבה?).

so much to say, so little time

385765

האייל האלמוני • בתשובה לאיילה מופתעת

יום ג', 16/5/2006, 19:58

תגובה 385715 בהחלט מדיפה ריח של רגשי נחיתות.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות