|
||||
|
||||
תודה על המחמאה. לא מכיר את טרי ריילי - תוכל אולי לפרט? |
|
||||
|
||||
לילה טוב! ריילי הוא אחד מהמינימליסטים האמריקאיים משנות השישים. אחת מיצירותיו (המתאפינות, על פי רוב, באורך אינסופי) היא The well-tuned piano אותה שמעתי כמה פעמים אך לא ירדתי לעומקה מעולם. היצירה מתפרשת על פני שני ת"קים, והיא יפיפיה במישור הצלילי כמו גם באוברטונים שהיא מפיקה. נשמעת קצת כמו מוסיקה הודית (למי שלא מכיר מוסיקה הודית, כמוני...) יש לי הרגשה שזהו הכיוונון של היצירה, אבל מתוך שמיעה לך תדע. בכל מקרה, תודות על ערב משונה (הייתי, כמובן, מוכרח להקשיב לכמות מוגזמת של מוסיקה בלתי מושווית לאחר קריאת המאמר.) מעניין אם אלו האוזניים המאובנות שלי, או שבאמת יש משהו בכיוון המושווה שכל כך נעים לשמיעה. עד העונג הבא! |
|
||||
|
||||
עלעול באתר העמותה למען כיוונון טבעי והצצה חטופה באוסף האמפי3 מגלים כי לא היה זה ריילי כלל אלא מינימליסט אחר מאותה תקופה בשם לה-מונטה יאנג. http://www.justintonation.net/lmyquote.gif נראה לי שהציטוט הנ"ל מצביע על אפשרות סבירה שאכן מדובר בכיוונון טבעי. נו, מילא, כבר מאוחר. |
|
||||
|
||||
הנה לך הזדמנות ליצור מוסיקה הודית איכותית ואינסופית: אם כבר מוסיקה, הנה שאלה קשה במספר סגנונות: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |