|
||||
|
||||
צודק, אבל זה רק משחק לטובתי: זו קבוצה בת מנייה ולכן אפשר לסרוק אותה באופן סדרתי (לפחות בתיאוריה). |
|
||||
|
||||
ברור, אבל אתה יכול להראות איך אתה מבצע סריקה כזאת במסגרת NP? |
|
||||
|
||||
אם הפולינום מדרגה n, אני מנחש n מספרים אלגבריים ובודק אם הם יוצרים את הפולינום. אם אתה רוצה משהו דטרמיניסטי, זה הופך לשאלה המעניינת של איך סורקים את הכל בצורה סדרתית, וזו שאלה טכנית שבשביל לענות עליה צריך לדעת מה הייצוג שלך למספרים אלגבריים. בצורה הכי פשוטה אפשר לעבור על כל הרצפים האפשריים של 0 ו-1, ועבור כל רצף ראשית לבדוק האם הוא מייצג מספר אלגברי חוקי, ואם כן אז אפשר לקחת אותו. |
|
||||
|
||||
"בצורה הכי פשוטה אפשר לעבור על כל הרצפים האפשריים של 0 ו-1" - אתה בוודאי מתלוצץ. |
|
||||
|
||||
אה... לא. |
|
||||
|
||||
אני כנראה לא מבין אותך. רצפים סופיים? אינסופיים? |
|
||||
|
||||
סופיים. אני מניח (מן הסתם) שייצוג במחשב של מספר אלגברי הוא סופי. |
|
||||
|
||||
עכשיו אני מבין למה התכוונת. אתה צודק בעניין המנייה, אבל נדמה לי שאתה מפספס את העיקר. אתה מטאטא הצידה את שאלת הייצוג, אבל היא לב העניין: איך אתה מייצג מספרים אלגבריים ע"י מחרוזת של ביטים, והאם הייצוג מספיק יעיל כדי לבדוק שמחרוזת כזו מייצגת שורש של פולינום נתון בזמן פולינומיאלי באורך הקלט? ("אורך הקלט" הוא גודל הייצוג הבינארי, נניח, של מקדמי הפולינום). כל עוד לא הסברת את הפרטים הללו, לא ממש התקדמת בשאלה האם הבעייה היא ב-NP או לא. אפשר לחשוב על כמה ייצוגים אפשריים; אחד מהם הוא, פשוט, לייצג מספר אלגברי ע"י המקדמים של הפולינום המינימלי שלו מעל הרציונליים. מעבר לבעייה של האבחנה בין השורשים השונים של אותו פולינום אי-פריק, שאל את עצמך אם זו בכלל הבעייה אליה התכוונת - בשיטה הזו אנו "פותרים" את המשוואה p=0 (אם היא במקרה אי-פריקה) ע"י ציון העובדה הלא-מפתיעה ששורשיה הם אותם מספרים אלגבריים שהם שורשים של p. ייצוג אחר יכול, למשל, לבנות כל מספר אלגברי ממספרים רציונליים תוך שימוש בארסנל מצומצם ככל האפשר של פעולות. זה כבר יותר דומה למובן הקלאסי של "פתרון", ואם נשים בארסנל את ארבע פעולות החשבון, שורשים ו"אולטרא-שורשים" אכן נוכל לייצג כל מספר אלגברי. האם בייצוג הזה יש בכלל חסם פולינומי על אורך הפתרון כפונקציה של המקדמים? זה כלל לא ברור. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, אבל שים לב שאני ו-easy גלשנו מתחומי הסיבוכיות לחישוביות כשהוא עירב את גלואה, ועל זה דיברתי. אם חוזרים לסיבוכיות, השאלה המשמעותית כאן לדעתי היא לא מה הייצוג שבא לנו לבחור, אלא מה הייצוג שדרוש עבור הצפנה. אם בשביל *לפענח* הודעה מוצפנת די לדעת את הייצוג על ידי מקדמי הפולינום, כמובן שההצפנה לא שווה כלום. לכן אמרתי קודם ש"אולי הבעיה נובעת מזה שעלולים להיות המון פתרונות ביחס למשאבים שנדרשים לייצג את הפולינום". אבל באמת, בשביל להגיד עוד על העניין הזה אני צריך לשמוע תיאור מפורט של השיטה. בינתיים אני מסתפק במה שאמרו גדולים ממני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |