בתשובה להאייל האלמוני, 11/05/06 12:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בקריאה נוספת, הנתון הזה חיוני להבנת השיר. המעט ש(אני חושבת ש) הבנתי הוא- שבכללי, השיר הזה משדר השלמה עם כישלון מתמשך, ועם הצורך להסתדר עם מה שיש. שזה הקטע הפותח: "שוב לא אוכל לקחת שיעורי גיטרה, אך ממה שהבשיל די הצורך" ההמשך הוא גם קונקרטי וגם סמלי- "כמו: עם חייל, להיכנס לתא שירותים" בחור ששוחרר בטרם עת נכנס לתא שירותים עם חייל- זה מפגש, כנראה מיני, שבו הוא מודד את עצמו מול החייל, ומוצא את עצמו נחות, או חסר בהשוואה ביניהם: "בלי אף סוג של אמנות לחימה. בגוף הרופס זה ניכר." אבל "מה שנותר תופח לתנובה". זה שוב (בעיניי) גם קונקרטי וגם סמלי. הגוף רופס, אבל בכל זאת האבר הרלוונטי תופח. וזה יצטרך להספיק. מה שמהווה (בסמלי) - חזרה לנושא של השורות הפותחות, והמשך תימת הכישלון, האי-הסתדרות עם החיים. את השורות האחרונות אני הכי פחות מבינה. אבל יש ניגוד בין המקלחות אחר הצהריים (לבד כנראה), לבין הכניסה עם חייל לתא שירותים. והאיבוד לפני כן (בצהריים) של "מחברות תווים, פעם אחר פעם, פעם פסנתר, פעם גיטרה"- מדגיש את הכישלון החוזר,וה מתמשך, שהוא מרגיש בחייו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |