 |
|
 |
||
|
||||
 |
להפסיק להשתמש בדלקי פחם ונפט. שינוי שיעזור לכלל המין האנושי ולסביבה. לעומת גילוי תרופה לסרטן שתעזור רק לחלק מהאוכלוסיה, לא משנה כמה גדול הוא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מזתומרת? אופניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הפקת מימן זה תהליך שדורש אנרגיה=זיהום. ב. כמו עם כל דבר אחר בשימוש כה נרחב, יהיו דליפות, היות ומימן הוא מאוד נדיף זה יגרום לזיהום ניכר של הסביבה (אם כי אינני בקיא בהשלכות של שחרור כמויות גדולות של מימן לאטמוספירה), זאת מעבר לסיכון הבטיחותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה אומר אז יכול להיות. אבל זה לא טיעון נגד הפסקת השימוש בדלק רגיל (אם שניהם מזהמים, צריך כמובן לשקול איזה זיהום יהיה פחות גרוע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם פתרונות ידועים עם כמות זיהום תחומה, כלומר אפשר לאטום אותה בשטח קטן מאוד ולא לגרור השפעות סביבתיות נרחבות. גם בתחום הבטיחות ישנם שיפורים אדירים, לדוגמא באנגליה פיתחו כור שמשבית את עצמו במקרה של סכנת היתוך, גם עניין הבטיחות מצטמצם מאוד כשכל האנרגיה מופקת מכורים הנמצאים בכמה ריכוזים בודדים. הראיה הטובה ביותר לכך היא עשרות, אם לא מאות הכורים שפועלים בעולם *המערבי* מזה כמה עשרות שנים, תוך מספר מצומצם ביותר של תקלות בעלות נזק מוגבל מאוד (בטח שיחסית לזיהום מסיבות אחרות). כעת נשאלת השאלה של איך להביא את האנרגיה הזו לכלי הרכב, כבר כיום ישנן מכוניות שיכולות לנסוע יום שלם (רגיל) בעזרת סוללות, חיוב הקמת תחנות טעינה והקלות במס יעודדו את השימוש. גישה אחרת היא הפקה מלאכותית של חומר לא מזיק מחשמל במקום אחד וצריכתו במקום אחר, דוגמא לכך היא סליל המתכת שפותח בויצמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזיהום אמנם תחום לשטח (נפח, יותר נכון) קטן, אולם הבעיה המרכזית היא שהוא אינו נוטה להישאר שם: חומרים רדיואקטיביים בעלי רמת קרינה גבוהה מייצרים חום מספיק כדי להרוס, בסופו של דבר, כל מיכל הקיים היום כדי להחזיק אותם. כמו כן, חומר רדיואקטיבי מצריך אבטחה מתמדת כדי למנוע מטרוריסטים ושאר חלאות לגנוב אותו, וההעברה של הפסולת לאתר האיחסון גם היא מטלה לא קלה. הכורים הפעילים היום מהווים ראיה לכך שניתן להפעיל כורים בבטיחות סבירה, אולם עובדה היא שבעולם המערבי כמעט הופסקה הקמתם של כורים. כך, למשל, בארה"ב לא הוקם אף כור חדש מאז התאונה ב- 3-Mile Island לפני יותר מעשרים שנה. אמנם היום יש שם התעוררות מסוימת בתחום, ואני גם יודע על הליכי הקמה של כורים בצרפת ויפן וגם בהודו. מכוניות הן החלק הקל מבחינת שימוש בחשמל להנעה; מטוסים הם הבעיה. מטוסי סילון זקוקים לדלק נוזלי. עם זאת, בהינתן אנרגיה מספקת ניתן להפיק גם דלקים נוזליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זו בעצם פסולת רדיואקטיבית? אם החומר רדיואקטיבי, האם לא ניתן להשתמש בו שוב לצורך הפקת אנרגיה? (כן, אני יודע שהתשובה הקצרה היא "לא"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה הקצרה היא לא, התשובה הפחות קצרה היא דווקא "כן ולא": בחלק מהחומר ניתן להשתמש, ואכן כורים מתקדמים היום יכולים לבצע reprocessing ובכך להשתמש גם בחלק ממה שפעם היו מסווגים כפסולת ולצמצם משמעותית את כמות הפסולת. עם זאת, מגיע שלב שבו כמות החומר הבקיע מתוך כלל החומר ירדה לרמה שבה קשה לקיים תגובת שרשרת יעילה; במצב כזה לא ניתן להמשיך ולהפיק אנרגיה במסגרת הכור, אבל מה שנשאר ממשיך להתפרק ולפלוט קרינה. כמו כן, חומרים המצויים בסביבת ליבת הכור ובתוכה עלולים לעבור שינוי שיהפוך אותם לרדיואקטיביים, אך הם לא מתאימים ליצירת תגובת השרשרת, ושוב - אותו סיפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, החומרים הרדיואקטיביים, לפני שהפכו לפסולת, לא היו רדיואקטיביים? מאיפה הם באו ולמה הקיום של מאגרים שלהם לא בעייתי לפחות כמו הקיום של מאגרי הפסולת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הם היו חומרים רגילים. להרבה יסודות יש איזוטופים רדיואקטיביים. בדרך כלל, השכיחות של האיזוטופים האלה נמוכה, ולכן הם לא מהווים סכנה. החשיפה לקרינה בכור גורמת לערעור היציבות של רבים מהאטומים שלהם, והם הופכים לרדיואקטיביים. הכורים גם משמשים לייצור חומרים רדיואקטיביים היכן שהדבר נחוץ (למשל, לבדיקות דימות רפואי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר אולי להסתכל על זה מהזווית התרמודינמית הרגילה. בתי הזיקוק פולטים גזים דליקים ועשן חם. אפשר, תאורטית, לתפוס את הפסולת ולהפיק ממנה אנרגיה זמינה - אבל התהליך הזה יהיה הרבה יותר אטי ופחות יעיל מהפקת אנרגיה מדלק מזוקק או קיטור לוהט. כך גם לגבי פסולת רדיואקטיבית. אפשר אולי לכלוא אותה בתוך דוד מים, ולחכות עד שהמים יתחממו בהשפעת הקרינה. זה לא סביר ולא יעיל ולא דומה לייצור קיטור בכור גרעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקני RTG (רדיואיזוטופ טרמואלקטריק גנרטור) עובדים על הפיכת חום כתוצאה מהתפרקות רדיואקטיבית (בד"כ איזוטופ אורניום בעל זמן חצי חיים של 87 שנים) לזרם חשמלי ע"י שימוש באפקט סייבק (האפקט של צמד טרמי). הם נמצאים בשימוש במקומות בהם הטמפרטורה החיצונית נמוכה כמו בצפון רוסיה ובחלל, שם הם חסרי תחליף כמקור כוח לגשושיות המתרחקות מהשמש. יש דגמים שהספקם מגיע עד 1000 וואט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקת יצור הכורים היא מטעמים פוליטיים בלבד. אחסון חומרים רדיואקטיביים כיום נעשה (או אמור להעשות) עם דיפון כפול והעדר קבורה, דבר המאפשר הוספת שכבות מגן לפי הצורך. בסופו של דבר איבוד חום לסביבה ושכבה עבה דיו של עופרת למניעת יינון של המעטפת מאפשרים שמירה על המיכל לאורך זמן (אם כי נדמה לי שלא בפתרון זה משתמשים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "מטעמים פוליטיים"? אם הציבור מתנגד לכורים אתה יכול לראות זאת כטעם פוליטי, אבל זה מה יש בדמוקרטיה. אגב, לדעתי לא מדובר רק בהתגדות צבורית. הליכי האישור והרישוי שהוחמרו מאז התאונות ב- Three Mile Island ובצ'רנוביל והשקעות ההון העצומות הנדרשות כדי להקים כור הפכו את הענין ללא כלכלי בתנאי מחירי הדלקים המאובנים שהתקיימו בעשורים הקודמים. היום התמונה קצת אחרת. אם אינך קובר את הפסולת אתה נדרש למאמץ הרבה יותר גדול מבחינת אבטחה - ומדובר על מאמץ ארוך טווח, באופן מעשי בלתי מוגבל בזמן. מצב כזה יגדיל את העלויות באופן משמעותי. למיטב ידיעתי, בארה"ב הכיוון הוא קבורה עמוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקרא את הכותרת- הוא בעד היתוך קר. תיסע במכונית חשמלית, או שתשתמש בחשמל לאלקטרוליזה ותוכל להפיק מימן בצורה לא מזהמת. לי יש שאלה אחרת- האם הבעיות הסביבתיות שלנו נוצרות רק מהכימיקלים של הבעירה ( גזי חממה וכולי), או שגם החום עצמו בעייתי? תחושת הבטן שלי היא שהחום המופק מכל התעשיה שלנו (+ מכוניות) היא זניחה ביחס למקורות טבעיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, החום המופק מפעילות אנושית הוא זניח, יחסית. ההתחממות הגלובלית היא תוצאה של לכידת אנרגיית שמש על ידי גזי החממה (אגב, אין לכך דבר וחצי דבר עם החור באוזון, אף שזו טעות נפוצה, ומבחינה זו טעו מי שהכלילו את החור באוזון ברשימת האפשרויות; יחסית להתחממות הגלובלית, החור באוזון הוא בעיה זניחה). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |