 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעולה! (וגם תוספת הניק מאוד עוזרת). ועכשיו, מה עם יועצי השקעות לקהל יהודי ישראלי? היית מעדיפה לקבל לעבודה ערבים או יהודים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יועצי השקעות? מה אומרת הסטטיסטיקה שלך בעניין זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי שמדובר במשרת אמון, לא פחות מפסיכולוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, כנראה אינני ברוקרית. אין לי תשובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צריכה להיות ברוקרית כדי להחליט מתי החלטה היא גזענית או לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. תראה, בוא נאמר כך: אני מניחה שלא אעסיק פקיד קבלה חרש ו/או אילם. או דוגמן עם גיבנת. או מאבטח עיוור. או מלצר עם פרקינסון. אינני יודעת אם זה עונה על שאלתך, אבל לא ברור לי למה אתה חותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שאני מנסה להגיד זה שלפעמים יש מחיר להחלטות שלנו לא להיות גזעניים1. היתה פה גישה שניסתה לטעון שבכל מצב, גזענות1 איננה רציונלית, או לפחות לא עדיפה בצורה מובהקת על "נאורות1". 1 אני משתמש במונחים גזענות ונאורות במובן שהאלמוני מתגובה 384434 משתמש בה- להשתמש במידע אמין שהצטבר על תכונות של אוכלוסיות שונות. שכ"ג פוחד מכושים שמתגודדים ברחוב אבל לא מלבנים. למה? כי סטטיסטית יש יותר שודדי רחוב שחורים. כולם פה הצדיקו את החלטתו והיו חושבים שהוא ליברל עם לב שותת דם (תרתי משמע) לולא עשה כן. יחד עם זאת, לפי ההגדרות המחמירות של גזענות היה שם מעשה גזעני. היתה תקופה שבנק הדם בכלל לא טרח לבדוק מנות דם מאתיופים, ישר זרקו אותם לפח. כולנו נחרדים מזה, אבל למעשה, מבחינה תועלתנית, מד"א צדקו - הסיכוי היה כל כך גדול שהם יכילו נוגדנים (לשחפת אאל"ט), שמבחינה כספית, חבל על האנליזה. זאת דוגמה למחיר שיש להחלטה להיות נאורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה בגלל חשש לאיידס, לא לשחפת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תן דוגמא לשימוש אפשרי (ומושכל) שלך בסטטיסטיקה אמינה על אוכלוסיות שונות. ב. אינני בטוחה תחת אלה הגדרות של המושג גזענות היה מעשהות של השכ"ג גזעני. ג. מד"א טעו, כמובן. מבחינה תועלתנית היה עליהם לסרב מלכתחילה לקבל תרומות דם מאתיופים: קבלת התרומות וזריקתן ודאי עלו לא מעט למשלם המסים. אגב, המעשה הפחות גזעני שתיארתי היה, במקרה זה, גם פחות גזעני לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרוב קבלת תרומות היה עלול לגרום למי מהם לחוש פגועים או ''סוג ב'', כל זמן שהדבר נעשה שלא בגלוי, נמנעה הפגיעה (''יוסי, תוודא בבקשה השמדה של כל הדגימות של מי שקיים יחסים לא מוגנים, קיים יחסים עם יצואניות או שהה מעל לשנתיים במדינה מוכת איידס'' לא נשמעת הוראה גזענית על פניה, רק מבחן התוצאה הוא שגרם לאוכלוסיה שלמה ליפול תחת קטגוריית סיכון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מה הבעיה עם מי שקיים יחסים עם יצואניות?):) ההנחה שהם לא יגלו שתרומותיהם נזרקו הייתה מטומטמת. זה היה, בהכרח, רק עניין של זמן. מוטב היה בהרבה להיפגש מראש עם ראשי הקהילה ולהסביר להם את המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא ששיעור נשאיות האיידס בקרב יצואניות הוא גבוה בהרבה משיעורן בחברה, לכן גם מי שמקיים איתן יחסים (מוגנים) עדיין עלול להיות מקוטלג כאוכלוסיה בסיכון (גם בגללן וגם בגלל תפיסה של מופקרות מינית). עד כמה ההשערה הזו מוצדקת ? אין טעם לנחש, או שיש מובהקות סטטיסטית או שאין. למיטב זכרוני השאלה הזו מופיעה בשאלון תרומת הדם. הבעיה היתה פותרת את עצמה עם הזמן, בדיקות לגילוי איידס (או ליתר דיוק נוגדנים לנגיף) נעשות זולות ואמינות יותר כל הזמן, כמו גם פרק זמן ארוך יותר בארץ גורם להשוואת הסיכויים (עד לרמה מסויימת). בכל מקרה ישנן הרבה עובדות חשובות ורלוונטיות שאינן ידועות לציבור והמצב נשאר על כנו במשך עשרות שנים, לא הכל בהכרח מתגלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. הבעיה הזאת מופיעה גם אצל יבואניות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 ממה מתים יותר, מרצח או התאבדות? אני חושב ששכ"ג יודע יותר טוב שהחשש שלו מפני חבורת שחורים בלילה לא נובע מאיזה ידע סטטיסטי אלא מהתופעה הידועה ככשל הזמינות. אנחנו נוטים לראות את העולם על פי המידע שזמין יותר, אותו אנחנו זוכרים יותר בקלות, ולא עפ"י ניתוח רציונלי של עובדות. כמעט כל מקרה רצח מדווח, אבל רק מעט מאד התאבדויות מגיעות לידיעת הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. לא חשבתי על זה. אולי באמת עדיף להיות מדינה לוחמנית מוכת-פיגועים (ישראל) על פני מדינה כנועה ומוכת-התאבדויות (פינלנד)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת דוגמא מצוינת לשימוש חסר כל תוקף בסטטיסטיקה. על ההתאבדות שלי *אני* ממונה, ולשאלה כמה מתאבדים מסביבי אין שום חשיבות מבחינה זאת. אבל טוב שהעלית את עניין הזמינות. האמת היא שאין לי שמץ של מושג מה היה הסיכוי שלי להישדד בידי אותה חבורה. מעולם לא טרחתי לבדוק אם הוא גדול יותר מהסיכוי להדרס כשאני חוצה את הכביש (וגם לא טרחתי לבדוק מה הסיכוי שאם כבר רוצים לשדוד אותי, עצם העובדה שאני עובר לצד השני עלולה לאותת "הנה דג שמן"). בקיצור, אני יכול להבין מי שיטען שגם אם הצעד שעשיתי היה מובן, מה שמונח בבסיסו הוא תפיסה קסנופובית לא מוצדקת. (אגב, אחת הסיבות שאנחנו לא פוחדים מתאונות דרכים היא האשליה שיש לנו השפעה על הסיכוי להפגע בהן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת. השאלה שלי על סיבת המוות היתה לשם הדגמת התופעה. אין לזה קשר למה שאתה אישית חש כלפי התאבדות. אני גם לא טענתי שסטריאוטיפיות היא בהכרח דבר רע. אני לא בטוח שהצפיה לעולם חסר סטריאוטיפים היא צפיה מציאותית. חשיבה (ולא רק חשיבה אנושית אלא של כל אורגניזם לעולם) היא מבוססת על הכללות, אחרת היית צריך לזכור כל מקרה פרטני, וזה לא עוזר במיוחד לקיום. כמו שטענתי אי שם למעלה, הבדל חשוב בין לוגיקה וחשיבה [אנושית] זה המדיום האמוציונלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן נכנס לתמונה גם עניין הביקוש וההיצע בשוק - יכול להיות שמסננת הלימודים למקצוע ייעוץ השקעות היא כזו, שלא נכנסים בה יותר מערבי-שניים בוגרי תואר בשנה. בהינתן שהמעסיק מודע לעובדה זו, ייתכנו שני מצבים: א. המעסיק חושב "או, הנה הערבי התורן שנתנו לו מלגה דמיקולו כי המשפחה שלו מסכנה. שיחזור לכפר". ב. המעסיק חושב "וואלה, הנה אחד שהצליח להתקבל ולסיים לימודי ייעוץ השקעות למרות שהוא ערבי. הוא בטח מוכשר מעל ומעבר. התקבל". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |