בתשובה לקהלת, 07/05/06 18:34
שיעור בלוגיקה 384101
האייל האלמוני • בתשובה לקהלת יום ג', 9/5/2006, 0:41
"(זה לא חכם לשקר כל הזמן, די מהר יפסיקו להאמין לך)".
אני מסכים.
אז איך, לדעתך, הערבים מתקשרים בינם לבין עצמם אם אין להם נורמה של אמירת אמת? אנשים הרי לא יכולים להעביר מידע ולשתף פעולה בלי קודים מקובלים של תקשורת אמינה מסוג כלשהו.
שיעור בלוגיקה 384148
ברקת • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 9/5/2006, 9:27
כמו אנשי תבאי, כמובן.
שיעור בלוגיקה 384298
קהלת • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 9/5/2006, 19:53
קראתי בזמנו מאמר (משהו פופולארי, לא מדעי) שניסה לנתח את התופעה, תוך הפרדה בין מקומות שונים. המסקנה היתה שערבים (ופרסים) משקרים תוך כדי שהם מצפים שיאמינו להם לאו דווקא בגלל שהם דוברי אמת. אצל האירנים, אליבא דאותו מאמר, הצפיה שיאמינו להם נבעה מהכוח שלהם, אולי קצת בדומה לשלטון הסיני כלפי נתיניו בנוגע לטיאנמן. ערביי 67 ציפו שיאמינו להם כי הם מסכנים (עובד להם לא רע) וכד'.
לגבי התקשורת הפנימית, אין לי את הכלים לדעת מה הנורמות, אולי להוציא דוגמא אחת בולטת, שידורי התעמולה העירקית תוך נפילת המשטר. שם ראינו באופן בולט את חוסר המחוייבות לאמת גם כלפי האזרחים וגם כלפי חוץ.
שיעור בלוגיקה 384299
האייל האלמוני • בתשובה לקהלת יום ג', 9/5/2006, 19:56
גם בישראל שידורי התעמולה של הממשלה ומשתפי''ה בתקשורת מפגינים באופן בולט את חוסר המחוייבות לאמת גם כלפי האזרחים וגם כלפי חוץ.
שיעור בלוגיקה 384303
האייל האלמוני • בתשובה לקהלת יום ג', 9/5/2006, 20:09
האם, לדעתך, האבחנות ביחס לנטית השקרנות הן נכונות גם לגבי יהודים החיים בארצות ערביות ובאירן למעלה מדור-שניים (אם יש, נדמה לי שעוד יש קצת). האם אבחנת השקרנות היא נכונה גם לגבי יהודים שהם כיום ישראלים מבוגרים, שנולדו וחיו בארצות אלה, קיבלו שם את חינוכם ועלו ארצה בשלב מאוחר בחייהם?
שיעור בלוגיקה 384314
קהלת • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 9/5/2006, 21:19
קשה לי להתיחס לדברים האלו, כי אין לי ידע בתחום.
שמעתי טענה שלפני כמה עשרות שנים בארץ, לאנשים ממספר עדות שאין בכוונתי לפרטן, היתה נטיה פחותה לקחת אחריות על משהו שקרה באשמתם (נגיד תאונה). בכל מקרה היום זה לדעתי לא נכון, אני לא יודע אם זה היה נכון אז.
שיעור בלוגיקה 384463
האייל האלמוני • בתשובה לקהלת יום ד', 10/5/2006, 16:47
אם יש לך הפניה למאמר ההוא על הנטיה לשקר - אשמח להציץ שם.

לגבי היכולת של שקרנים לתקשר זה עם זה - אני לא מבין איך אפשר לנהל חיי יום יום תחת ההנחה שכולם משקרים. בהקשר הזה, לא חשבתי על תקשורת במובן media, אלא על תקשורת בין אנשים כדי לשתף פעולה, לעשות עסקים יחד וכו'. שיתוף פעולה מחייב, נדמה לי, את קיומם של קודים כלשהם של תקשורת חברתית. הקודים האלו צריכים לאפשר לאנשים לחזות, ברמה כלשהי של ודאות, מה שותפיהם מתכננים לעשות.

איך, לדעתך, יכולים להיות ממומשים הקודים האלו בחברה הערבית?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות