|
||||
|
||||
תוכל לפרט היכן אתה רואה כאן את הבעייה? ואם יש כזו, כיצד היא עומדת ביחס ליתרונות הצומחים לחברת "ישקר" ולמדינה (מיסים, יוקרה) כתוצאה ממכירה זו? בעניין הצהרותיו הקודמות של ורטהיימר האב, את מי שמכיר את ספר שמואל, כל העניין כלל לא הפתיע, הרי כבר שם נאמר במפורש כי לא לנצח תהיה בישראל הבעלות על "ישקר" ("נצח ישראל לא ישקר"). |
|
||||
|
||||
אני לא רואה כאן בעיה. נהפוך הוא: גם אני (כמו 99% מהסטרטאפיסטים) שואף לאקזיט, ואשמח למכור אפילו בעשירית מהסכום הנ"ל, רק שוורטהיימר התבטא יותר מפעם אחת כנגד השיטה הזו, של הקמת חברה רק כדי למכור אותה מאוחר יותר בסכום גבוה. |
|
||||
|
||||
הבן אדם לא הקים חברה "רק כדי למכור אותה מאוחר יותר בסכום גבוה", הוא הקים חברה, הפעיל אותה במשך 30 שנה, והחליט למכור אותה כשהגיע לגבורות (אחרי שהבן שלו הבהיר שהוא לא מעוניין לנהל אותה). |
|
||||
|
||||
אז אולי זה הסיפור העצוב- אדם שמטיף כל חייו לעידוד התעשיה הישראלית, לא מסוגל למצוא ממשיך. |
|
||||
|
||||
האין במכירה זו עידוד לתעשיה הישראלית? לפחות לפי ההצהרות, לא תהיה פגיעה תעסוקתית וסביר שבזכותה תוכל החברה אף להגדיל את מכירותיה. כמו כן, מוסיפה בחירה זו של באפט יוקרה בינ"ל לכלל התעשיה המקומית. |
|
||||
|
||||
כן ולא. ראשית, עד כמה שאני מבין, הרווחים מהמכירות לא יגיעו לידיים ישראליות (ומשם יחלחלו לכלל המדינה), אלא יגיעו לידי קבוצת באפט. העובדים ימשיכו לעבוד ולהשתכר (אולי אפילו היטב) ותו לו. שנית, "מכירת" חברות לקבוצות זרות שונה באופן מהותי ( לדעתי) ממכירת התוצרת של החברות. חברה כמו ישקר היתה קיימת עשרות שנים, האם העידוד שהמכירה הזאת מביאה לתעשיה היא משהו בנוסח: היזם ישקיע את מרצו במשך 40 שנה בהקמת החברה, ואז ימכור אותה במילארדים? אדם שמקים חברה כדי שתתקים עשרות שנים, לא מתעודד מכך שאחרי 40 שנה (אולי) הוא יעשה את המכה. אם אתה יזם עם נשימה קצרה, כמו הסטארטאפים, סיפורי הצלחה כאילו מעודדים, גם את היזמים וגם את המשקיעים. אם המיליארדים של וורטהיימר יושקעו ביוזמות חדשות ומוצלחות, אשמח, אבל אם כבר הוא רצה להמשיך לקדם את התעשיה, האם היה לו צורך למכור את ישקר מלכתחילה? |
|
||||
|
||||
לגבי הנקודה הראשונה, אני מסכים. זהו חלק ממחירה של מכירה לגורם חוץ. לגבי השנייה, לא הסברתי את עצמי אבל כוונתי היתה לעידוד גורמי חוץ להשקיע בתעשיה המקומית ואף לחתום עימה חוזים ארוכי טווח. לגבי הנקודה האחרונה, נקווה שחלק משמעותי מתמורת המכירה יושקע בקידום התעשיה המקומית. |
|
||||
|
||||
עקרונית אתה צודק, אבל כנראה שנסיבות העניין הנוכחי מספקות סיבות להרגיע - הצדדים, כך פורסם, יקימו חברה ישראלית משותפת - כך שהרווחים ימוסו בארץ. באפט הכריז שאינו מתכוון למכור את ישקר "לעולם" - לא הייתי תופס אותו במילה, אבל סביר מאוד שהאחזקה תהיה ארוכת טווח ולא תהיה גניבת עובדים וידע. באפט ידוע בחבל הארוך שהוא נותן למנהלי החברות שבבעלותו - כך שאין חשש להתערבות מהסוג השלילי (מניעים זרים וכו') שיפגעו בישקר. אז מה היה לנו כאן - החברה ועבדיה ימשיכו לשלם מס להירשזון, שבוודאי ישתמש בכסף בתבונה - ובנוסף 4 מליארד שימוסו עכשיו. |
|
||||
|
||||
ארבעה מיליארד דולר עברו מן המשק האמריקאי למשק הישראלי. מיליארד אחד יוזרם מיידית לקופת המדינה ועוד שלושה יישארו ברובם כאן כהשקעות בחברות חדשות, כחסכונות בבנקים ישראליים (=> הקטנת האשראי על הלוואות => עידוד הצמיחה), כתרומות וכהוצאות שוטפות של משפ' ורטהיימר. כל זה עוד לפני שחושבים על האיתות למשקיעים נוספים ומשמעותו לעתיד המשק. לא אתפלא, איפוא, אם הבורסה תעלה אתמול בשעור ניכר, ואני מוכן להתערב על כך רטרואקטיבית. |
|
||||
|
||||
אחלה. חבל שאי אפשר לקנות "past options". |
|
||||
|
||||
וטובים מאלו "past futures". ממש perfect. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח איזה אחוז מהסכום אכן יישאר בארץ. בשנים האחרונות מש' ורטהיימר משקיעה הרבה בחו''ל (טורקיה, מז' אירופה), בעיקר בגלל הקשיים הבירוקרטיים שמערימים עליהם כאן. |
|
||||
|
||||
בכל אופן הובטח שהחברה תמשיך לשלם מסים בארץ (בנוסף למס על עסקת הרכישה). |
|
||||
|
||||
כשאתפנה אולי אצליח למצוא מהם בדיוק הקשיים הביורוקרטיים שהם בוכים עליהם. מה שבטוח שהם אינם בוכים על הכספים שהם קיבלו מהמדינה והם קיבלו הרבה. כבר נכתב לא מעט על חלק מהקשיים הביורוקרטיים ומסתבר (גיא רולניק כתב על כך לא פעם), שצריך להתייחס לקיטורי בעלי ההון במידה רבה של הסתייגות. נסה להזכר בבכי של יחצני שרי אריסון כשבהפגנתיות עזבה את ישראל ובבכיו של פישמן שקיטר שהוא יותר לא יעשה עסקים בישראל. כנל' הסיפורים על בניית אמפריות כלכליות ב''עשר אצבעות''. נכון שיש גם כאלה. אין לי אלא הערכה לורטהיימרים וגם לפרופרים. באשר לפישמן ודומיו.. |
|
||||
|
||||
בניגוד לסטארטאפ, מפעלי ישקר ישארו תעשיה ישראלית בחלקה הגדול גם עם וורן באפט כבעלים. היות שמפעלי ישקר אינם חברת מניות ציבורית וכנראה גם לא יהיו, הם לא יהיו נתונים למניפולציות של שוק ההון. יש עוד חברות בעולם שכוחן דוקא בהיותן פרטיות- בכטל למשל. |
|
||||
|
||||
א. זה לא הבן שלא רוצה לנהל, אלא הדור השלישי. איתן ורטהיימר ניהל בפועל את ישקר מ84' עד 95', ועד היום הוא הנשיא שלה. הבנתי שהוא ימשיך גם תחת הבעלים החדש, כך ש"זיקנה" אינה הסיבה. ב. ישקר הוקמה לפני 55 שנה, לא 30. ג. בסופו של דבר, הוא מוכר לבעלות זרה, ולא ממשיך להתרחב כמו "טבע" למשל. כאמור לדעתי אין בכל שום רע - בכסף שהוא מקבל הוא יכול עכשיו לפתוח עוד כמה וכמה סטרטאפים (ומהמס שהוא משלם המדינה יכולה לממן עוד כמה וכמה שרים). נהפוך הוא - אני מאמין שהיתרון היחסי של מדינת ישראל הוא בפיתוח, לא בייצור, ושהמודל של מיראביליס יותר מתאים לישראל מאשר מדינול, רק שמוזר שזה קורה אצל ורטהיימר, אחרי ששנים הוא הטיף נגד זה. |
|
||||
|
||||
"איתן ורטהיימר הצהיר כי יעלה את ישקר על פסי רווחיות בתוך שנה - ואז יפרוש. אולם אז נפצע סטף בתאונת דרכים ואיתן נאלץ למלא את מקומו. לאחר שהבריא, החליט האב שעדיף להמשיך להפקיד את העסקים בידי הבן. גם הפעם קבע איתן יעדים: בתוך עשר שנים יכפיל את המכירות של ישקר פי 20, את הרווח פי 10 - ויפרוש; בפועל הוא נשאר 11 שנה, הכפיל את המכירות פי 20 ואת הרווח ביותר." http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
||||
|
||||
עוד אחד שכותב רק חצאי משפטים? הבה נמשיך לקרוא את המקור שהבאת: "ב-1995 העביר את הניהול לידי מנכ"ל החברה, יעקב הרפז, ונותר כיו"ר האחראי על האסטרטגיה. הוא האיש החתום על ההישגים של ישקר, שהובילו למכירתה בסוף השבוע בעבור ארבעה מיליארד דולר." |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |