 |
ציויליזציות (במובן של התפתחות טכנולוגיות של גידולים, בהמות בית, מתכות, מסחר, כתב ודת) יכלו להתפתח בו זמנית או בזמנים שונים. ההבדל הוא שהציויליזציות שהתפתחו בסהר הפורה התפשטו מהר מאוד והפרו מרכזים אחרים ביוון, הודו וסין. נוצר רצף של ציויליזציות שהדרדרות והתנוונות של אחדות מהן רק גרמה לפריצת האחרות. הציויליזציות באפריקה לעומתן נותרו מבודדות וכאשר הן נפלו או התנוונו כל ההתקדמות שהושגה נעלמה.
לגבי מה שקרה בעידן המודרני, דיאמונד טוען שאירופה היתה מפוררת להרבה לאומים ודתות שלחמו זה בזה כל הזמן. לא ניתן היה לבלום שם התפתחויות חדשות שכן ברגע שמישהו אסר התפתחות כלשהי, מיד יריבו אימץ אותה. היתה גם מוטיבציה גדולה לפיתוח טכנולוגיות צבאיות. בסין המונוליטית, הקיסר שהיה בעל אינטרס של שמירה על הקיים והמשך שיווי המשקל הקיים, יכל פשוט לאסור או לחנוק פיתוחים חדשים. באפריקה המרכזים היו פשוט מרוחקים ומנותקים זה מזה והאינטרס של שמירת המצב הקיים היה חזק יותר מאשר האינטרס של חדשנות ופיתוח.
לגבי ''המשך הפיגור בעידן תקשורת ההמונים והתחבורה המודרנית'' דיאמונד טוען שילידי העולם השלישי מגלים יכולת די טובה וזריזות מפתיעה באימוץ הטכנולוגיות החדשות. ושוב הבעיות אינן נובעות ממגבלות מולדות אלא מן הנסיבות הקיימות (פיגור הנותן עדיפות לאלו שלפניך למשל).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש