|
||||
|
||||
אני מקווה שהדיון הזה לא הופך לטרחני מדי. נדמה לי שיש כאן בילבול בין שני נושאי דיון (לפחות). האחד הוא תהליך ההתארגנות של מצב פיסיקאלי מורכב. אין לי ספק, אף שלא עקבתי אחר התהליך בעצמי מעולם שתהליך הסינטזה של מקרומולוקולה דוגמאת חלבון או חומצות גרעין הוא תהליך של צעד אחר צעד שבו נפתרים כל מיני אילוצים פיסיקליים. ברור שיש כמות גדולה מאוד של אילוצים שאינם נלקחים בחשבון בעת ביצוע התהליך אבל האילוצים שכן נלקחים בחשבון ויש להתמודד איתם בעת התקדמות התהליך הם עדיין מרובים מאוד. יתכן שהתשובה היא פתרון במקביל של מספר תהליכים, כפי שענה אלון. הנושא השני הוא השאלה מי הוא המחשב. יש לי הרגשה שכמה תשובות מחפשות איזה שהוא סובייקט שמבצע חישוב במנגנון נפרד מעצם התהליך הפיסיקאלי. לדעתי נוכחות הסובייקט הזה מיותרת. הדבר דומה לצילום במצלמה דיגיטאלית שבה תהליך התרגום של ה"מציאות" לתמונה מתווך על ידי מחשב בעוד שבצילום על גבי סרט צילום התיווך מבוצע, כביכול מיידית, על ידי תגובה כימית של סרט הצילום. אינני צריך להניח קיום סובייקט נבון כדי להניח שורת צעדים סיבתיים(?) שנובעים אחד מתוך קודמו. לא כל כך הבנתי את הביטוי "הסבר פשוט באמצעות הדינמיקה שלה". אני מניח שהכוונה למשל לקבועי קצב של ריאקציה כימית אבל הרי גם קבוע קצב כזה הוא תוצאה של אלפי מולקולות שמתרכבות מחד לעומת אלפי מולקולות שמתפרקות בעת ובעונה אחת מאידך. או שאני טועה? אני מתנצל על הערתי על האחד באפריל. היא לא היתה ראויה. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה הכוונה ב-"נפתרים אילוצים פיסיקליים". בוא ונתחיל בקטן יותר - לשיטתך, האם כאשר כוכב לכת מסתובב סביב השמש הוא "פותר" את משוואת המסלול שלו? האם יש צורך שהיא "תפתר"? מה המשמעות של "פתרון" כזה? פונקציה המתארת את המיקום שלו כתלות בזמן? כדי לקצר, אני אספק את התשובה שלי. תראה אחרי זה אם זה עוזר לך. הכוכב לא "פותר" כלום ולמעשה שום דבר לא "נפתר". לכוכב לא אכפת אם בעוד חצי שנה הוא יהיה בדיוק בנקודה השניה, אם הוא חוזר על מסלולו בדיוק או לא, מה זמן המחזור של התנועה שלו ואיזו צורה היא יוצרת. בכל רגע נתון כל מה שהכוכב "יודע" זה מהי מהירותו, מהי מסתו, ומהם הכוחות הפועלים עליו. הוא מתקדם בצעד קטן כתלות בזה, בלי "לחשוב" מה היה רגע אחר כך. לשם הוא כבר מגיע עם סט נתונים חדש. *אנחנו* אלה שנותנים לזה משמעות. אנחנו אלה שמנסחים משוואות כלליות, ומהפתרון שלהם יכולים לנבא את כל מסלול הכוכב. היחידים שצריכים לפתור בעיות הם אנחנו. |
|
||||
|
||||
אלמוני יקר! ראשית למה אני מתכוון בביטוי "נפתרים אילוצים פיסיקליים" לדוגמא - חומצת אמינו תורנית צריכה לעבור למצב ביניים, הפפטיד שסונטז עד כה צריך להיקשר לאתר הפעיל של האנזים תוך כדי שינוי מרחבי שהופך את הקשרים לחלשים יותר, שיירים קודמים משנים את מיקומם עקב שינוי במטענים שמסביבם וכן הלאה. כל אלה הם תהליכים שמתבצעים בפועל וגם לוקחים זמן. האם לכנות זאת פתרון? לטעמי כן. נראה לי שהדיון הזה דומה למדידה בתורת הקוונטים. לא נדרש מודד סובייקטיבי. כל אינטרקציה עם חלקיקים שכנים היא שוות ערך למדידה. מאידך - כאשר אנחנו עומדים על רגל אחת האם אנחנו "פותרים" את בעיית שיווי המשקל או סתם פשוט עומדים? עכשיו? וכשלמדנו בילדותנו לעשות זאת? אינני חושב שהכנסת מושג הסובייקט תורמת רבות לדיון הזה. סוגיית המשמעות היא באמת נושא ענק. |
|
||||
|
||||
אוקיי. אנחנו מסכימים שהתהליכים מתבצעים בפועל וגם לוקחים זמן. כעת נשאלת השאלה למה לדעתך הם צריכים לקחת זמן עצום בגלל שמרחב המצבים עצום. האם לדעתך התהליכים, בעת שהם מתבצעים, "חושבים" בצורה כלשהי על כל מרחב המצבים? |
|
||||
|
||||
אני רואה שגדולים ממני (ראובן ועוזי) כבר דיברו על זה, וקיבלת (כמוני) את ההפניה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |