 |
נרטיב הוא בהחלט לא עלילה, אלא אם כן מעמידים גם את המושגים הבסיסיים ביותר בניתוח סיפורת לדיסקורס פוסטמודרניסטי. נרטיב, כמושג בניתוח סיפורת, הוא רצף ארועים שקשורים זה בזה (לאו דווקא קשר סיבתי). הוא מתחלק ל-story
(שכולל את "הסיפור" עצמו, לפי הסדר הכרונולוגי של האירועים, ואת הדמויות), ול-discourse
(כאן לא במובן של שיח- ונכון שזה מבלבל), שכולל את העלילה (האירועים כפי שהם פרושים מבחינת *זמן* בסיפור- עלילה היא מונח מבוסס זמן), האפיון (בשונה מהדמויות עצמן), ה- setting, ובקיצור- כל מה שהמספר "עושה" לסיפור ה"אקטואלי", כפי שהיה קורה במציאות, כשהוא מעביר אותו למדיום הכתוב.
אפשר להתווכח עם ההגיון של זה, אבל אלו הם המונחים הבסיסייים- שגם מורים בתיכון אמורים לדעת.
שיח פוסטמודרניסטי חיובי בעיני מאוד בכל הנוגע ללימודי ספרות (בשונה מביולוגיה מולקולרית), אבל עדיין יש כלים מסוימים לניתוח שחשוב שיהיו משותפים לכל המשוחחים, כי אחרת השיחה תהיה בליל חסר כל משמעות. אפשר, כמובן, לערוך שיח על משמעות הכלים עצמם, או על שיפורם, אבל כך או כך, שיח רציני "אקדמי" לא יכול להתנהל בלי שפה משותפת, ומושגים בסיסיים הם חלק מהשפה הזאת. נרטיב, אם כן, הוא כל רצף ארועים, לא בהכרח בספרות אלא גם בחיים הרגילים. עלילה היא אחד מחלקי ה-discourse, והיא מונח שמתפצל בעצמו לכמה מושגים שכולם עניינם ברצף הזמן שהארועים מסודרים לפיו בטקסט עצמו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש