|
||||
|
||||
א. אני באמת רופא. ב. אין לי שום בעיה להתבטא בנושאים שהוזכרו. |
|
||||
|
||||
יובל שלום! עוד ניסיון אחד ודי: באמת אין לך שום בעיה לדבר על כל נושא? שום דבר להסתיר? הכל שקוף? אולי ביקורת על ניצול לרעה של חולים (אתה הזכרת)? אולי ביקורת על עמיתים? אולי ביקורת על מה שקורה בבתי חולים פסיכיאטריים? למה התקוממת עד כדי הטלת ספק ביכולת של הצופה "להבין את מה שהיא ראתה" בבית החולים הפסיכיאטרי? אני על כל פנים לא מושלם עד כדי כך - יש לי דילמות מקצועיות ומוסריות שאינני רוצה לחשוף ברבים ויש הרבה דברים שאינני מעוניין לגלות, לפחות לא בשמי לקוראים שאינני יודע מי הם. תנסה למצוא בעצמך דוגמאות לדברים שלא היית רוצה שידעו עליך. ועוד מילה של רצינות לגבי שמירת החוק - זו בסך הכל יצירה אנושית ולא מהמשובחות שבהן. זה בודאי לא יכול להיות התירוץ האולטימטיבי להימנעות מהתנהגות לא מוסרית. |
|
||||
|
||||
אני לא יכול לדמיין כרגע נושא שיש לי בעיה לדון בו. בעבר כתבתי כאן מאמר על חוק זכויות החולה, שהוא גרוע, לדעתי. כתבתי גם על חוסר הטעם בחוקים נגד צריכת סמים. [כתבתי גם על עניינים שאינם קשורים לרפואה. חלק מהמאמרים נראים קצת פרובוקטיביים, אבל אני מניח שהם לא רלוונטיים להודעתך.] ככל הידוע לי – אני חייב לקיים חוקים, גם אלה שאינם מוצאים חן בעיני. אין לי שום בעיה לומר מה דעתי על חוק כזה או אחר. חבל שהתחלת עם „עוד ניסיון אחד ודי”. מה יהיה עכשיו? |
|
||||
|
||||
יהיה בסדר, אל תדאג. את הדיון הזה פשוט אפסיק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |