 |
מאמרך, נועה, הוא קריאת כיוון מעניינת. די ברור שההצעות בו לא כל כך מעשיות, שזה כלשעצמו לא בהכרח רע. אבל מתעוררות כמובן שאלות רבות, לא רק בתחום המימוש המעשי (כיצד ניתן, אם בכלל, לעבור מהסדר הקיים לחדש), אלא גם הנוגעות לעצם העניין (מהו הסדר החדש, האם הוא בכלל סדר, והאם זה טוב). הנה אחת שטרם התייחסו אליה כאן:
האקדמיה היא גם מקום עבודה של אנשי סגל (מלשון "אנשי סגולה"? או שמא "אנשים מסתגלים"?), שמקבלים משכורות ככאלה. רבים יחשבו שזה ג'וב לא רע, ומכל מקום, כיום בתחומים רבים של מדעי הרוח רב הביקוש למשרות אלו על ההיצע. וכאן נשאלת השאלה, כיצד באקדמיה על-פי חזונך ייקבע מי יזכה לכך?
אולי יש לכך תשובה חלקית בעולם על-פי חזונו של יאיר, שהגיב למאמר "ישראל-ויסקונסין": בעולם שלו ממילא רוב האנשים אינם עובדים לפרנסתם, והמדינה מממנת אותם. אם הסגל האקדמי, יחד עם הסטודנטים, יצטרפו למעמד האינם-עובדים-לפרנסתם, יווצר יותר שוויון ודמוקרטיה (גם) במערכת האקדמית. אז השאלה "מיהו מרצה" תוכל לקבל תשובה פשוט על-פי "כוחות השוק" של הרוח: אצל מי רוצים אנשים ללמוד.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש