 |
תדבר על "תאוות פלפול בלתי נשלטת" עד מחר, אבל כך אתה רק מתחמק מהנקודה, לדעתי.
הנקודה: אתה טוען כי "הכפייה האוסרת נישואין העלולים להביא לדגנרציה גנטית היא מוצדקת ומנומקת". כלומר, אתה מצדיק כפייה. מהי כפייה? מניעה של דבר A כדי למנוע דבר B.
במקרה שלך: דבר A הוא נישואין בין קרובי משפחה (ליתר דיוק, בניסוח שלך: "נישואין העלולים להביא לדגנרציה גנטית", מה שזה לא יהיה).
דבר B הוא "דגנרציה גנטית". גם זה לא כל כך ברור לי, אבל אני מניח שזו קבוצה שמכילה גם את המחלות הגנטיות.
עכשיו מגיע הזינוק הלוגי הכביר שלי: אני מניח שאם אתה מוכן לעשות A כדי למנוע B, אז בפרט תהיה מוכן לעשות X כדי למנוע Y, אם X פחות גרוע מ-A, ואילו Y יותר גרוע מ-B.
במקרה שלנו, X הוא עיקור של בעלי מחלות גנטיות (שים לב: הכוונה להליך שימנע מהם להוליד ילדים אבל לא ימנע מהם הנאה מיחסי מין), ואילו Y הוא העברת מחלות גנטיות.
למה X פחות גרוע מ-A? כי אם במקרה הראשון אוסרים על: א) חיים משותפים בהכרת המדינה, ב) קיום יחסי מין וג) הולדת ילדים משותפים, הרי שבמקרה השני רק מונעים הולדת ילדים משותפים. אם העובדה ש-X הוא הליך "פולשני" לעומת A, הרי שאפשר להימנע מלבצע אותו באופן כללי, אבל להתנות נישואין של בעל מחלה גנטית בכך שיעבור את הניתוח.
אם ה"פולשניות" שבעניין עדיין מפריעה לך, אני מוכן להתפשר ולוותר לחלוטין על העיקור. פשוט נאסור על אנשים בעלי מחלות גנטיות להתחתן. מה דעתך על המקרה הזה?
למה Y יותר גרוע מ-B? כמו שאמרתי, כי אני מניח שהעברת מחלות גנטיות היא תת קבוצה של "דגנרציה גנטית".
עכשיו, אתה מוזמן להצביע על הנקודה שבה אני מאבד אותך, או סתם להמשיך לדבר על תאוות פלפול, אבל האמת היא שאני מנסה בכוח להבין למה המקרה שלך נכון וצודק ואילו המקרה שלי לא, ואני לא מצליח, ואני מבין מזה שגם המקרה שלך לא נכון וצודק. יותר משאני רוצה להתפלפל, אני רוצה להבין למה אני טועה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש