 |
בטח שנידון, בטח שנידון. ובכל-זאת אתה תומך בו, ואני מתעניין. הבעיה שלי היא לא חוסר אמון במערכת (לא כל שכן במערכת המשפט) אלא בעד כמה השיטה יכולה לעבוד. אני לא אנטי. אני סקפטי.
אתה אומר, "על פי עקרונות שיקבעו מראש". אני מוכן לקבל שהעקרונות האלה יעמדו, והם בלבד, מול עיני השופטים, לא ימושו מהם לא ימינה ולא שמאלה, לא יסכיתו ולא יכנעו לא לבעל שררה, לא לבעל מאה ולא לבעל עיתון, לא ינוחו ולא ישקטו ולא יעייפו עד שיחלקו את הארץ באופן הוגן על פי עקרונות שנקבעו מראש. סבבה. אבל מהם העקרונות האלה? זאת השאלה. הרי אם תחלק את אזורי הבחירה לפי הספרה האחרונה של המיקוד תקבל מערכת בחירות וכנסת שונה לחלוטין בהתנהלותה ובהרכבה מאשר אם תחלק את הישובים לפי ערבים/יהודים/חרדים. אם נקרא רגע לילד ונשים אותו על השולחן, אז לפי השיטה הראשונה1 יהיו לך 0 ח"כים ערבים2 בכנסת ובשניה 25 ח"כים ערבים. הייתי אומר שזה הבדל קצת משמעותי, והוא תלוי אך ורק בבחירת העקרונות, ולא ביושרה של אף אחד, ואפילו לא במצביעים. נכון שבחרתי במקרי-קצה (אבל תקפים), אבל כל בחירה של שיטת חלוקה לאזורים חייבת לקבוע, בין השאר, כמה ח"כים ערבים יהיו. השיטה כרגע היא שנותנים לערבים הזדמנות לשלוח נציגות שווה לחלוטין (כי אין אזורי בחירה) לכנסת, רק כדי להתעלם מהם אחר-כך בהרכבת הממשלה ולהתאמץ קצת יותר בלחפש רוב יהודי. אני אומר שהחשיבות הפוליטית והדיון הציבורי שיתעורר שקשור לשיטת הבחירות נטו, בטל בשישים לעומת החשיבות הפוליטית והדיון הציבורי על השלכותיה לגבי ההשפעה הפוליטית של אזרחים הערבים בלבד, ועוד לא דיברנו על השלכות נוספות. אתה לא יכול להתעלם מזה. אנחנו הרי לא ממשל פדרלי, שבו מובן מאליו שנותנים לכל תת-יחידה פוליטית משקל שווה. אמרת "בחירות אזוריות" ולא אמרת איך תחלק לאזורים – לא אמרת "בחירות אזוריות".
לגבי העניין השני: מעולם לא נזקקתי לפנות לחבר כנסת, אז אני לא יודע. מה אתה אומר?
1 בהנחה של עד, נגיד, 3-4 ח"כים לאזור בחירה
2 לפי ההגדרה המקובלת, זו שלא עומדת במבחן גוז'נסקי
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש