בתשובה לאורי ד., 26/04/06 2:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שכחתי לציין דבר נוסף והוא ירידת קרנה של החשיבה המטאפיסית. החשיבה המטאפיסית של המאה שעברה, איפשרה הן את הפילוסופיה הספקולטיבית של הגל והן את הפילוסופיה של הטבע של שלינג. הקסם בפאשיזם נובע בין היתר מהיסודות המטאפיסים שעליהם הוא נשען. גם השנאה ליהודים לבשה במאה ה-19 אופי מטאפיסי (שנאה מטאפיסית לזר ישנה גם ביהדות - במעמדו של עמלק). אם כבר הזכרתי את את שטפן גאורגה, הרי זה ביטוי מצויין למפנה בשירה הגרמנית שהחל אצל שילר, כאשר אצל שטפן גאורגה התעצם הכוח של המלים כאמצעי להעביר חוויה אסטטית משותפת ומאחדת של עם, שהיא בדרך כלל גם אלימה מאד. אם בזמנו של מאך, לפוזיטיביזם היו כח וחיים משלו, הרי שבחשיבה המודרנית חל מעבר של חשיבות מהאובייקט לבחירה של הסובייקט. לדעתי המיליטאריזם לבש ופשט צורה באופן דומה. אם אצל ביסמארק הוא היה תועלתני ופונקציונלי והתאפיין בדיאלוג עם המציאות והאילוצים הפוליטים (במה שכונה ריאלפוליטיק), הרי שאצל היטלר תהליכים קוסמים שלמים היו תלויים ברצונו של איש אחד. . |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |