|
אני לא רואה איפה דובי "מצדד בתופעה" בתגובתו כאן. הוא פשוט מתאר את המצב הקיים, לטוב ולרע. דיון 2340 הוא עניין שונה, משום שהוא עוסק בעיתונות מיינסטרים האמורה להיות רצינית ואמינה, עיתונות ממחלקה אחרת לחלוטין מזו של ה"סאן", ובעיקר בטיפולה של העיתונות הזו בתופעות של שחיתות שלטונית.
כעקרון, אין הרבה טעם להתייחס אל העתונות כ"עתונות", באופן מכליל, מבלי לקחת בחשבון את סוגיה השונים, קהלי היעד וכו'. גם אין טעם להביא כמה אנקדוטות שאינן מלמדות הרבה (ציפי לבני), כ"עדות" כביכול, לתזה של מר גלאי כי העיתונות כולה הופכת לכעין "סאן" אחד גדול, וכי דבר זה יפגע בה ובתפוצתה. את התזה הזאת יכול ממילא להגות, בימים אלה, כל זאטוט בן חמש הרואה את העיתונים התלויים על יד הפיצוציות בדרכו אל הגן ובחזרה.
זה די ברור כי ראיון מסוג זה קשור באינטרסים הדדיים, ב"שמור-לי-ואשמור-לך" ואולי גם בחיסולי חשבונות משותפים וכיו"ב. לו רצו עורכי גלובס לעשות עבודה טובה ואמינה - היו מראיינים גם מספר אישויות מן העולם האקדמי שתחום התמחותן הוא העתונות לשלוחותיה והמגמות האחרונות המסתמנות בה, ולא היו מסתפקים בראיון עם אדם הבא מעצמו מן השטח הנ"ל, הרווי יצרים, יריבויות ומלחמות-עולם.
|
|