 |
שלום למתדיינים
חבל על כל ההשערות,מה עוד שבידיה של טלי מצוי קונטרס השירים כולו ,לו קראתי "הזמנה לבכי",ושממנו נלקח השיר הנדון.בעמוד האחרון בקונטרס צירפתי מספר מילים"בשולי השירים",וכך נכתב שם:
הזמנה לבכי - בחורף 1973,כמה ימים לאחר שוך הקרבות של מלחמת יום הכיפורים,פרסם ארנון לפיד,מבני התנועה הקיבוצית,את רשימתו "הזמנה לבכי".זו שיקפה את גל הכאב,השכול והיאוש ששטף אז את הארץ.ביני לביני,בכל פעם שדמיינתי את שעלול לבוא למתיישבי קטיף,דעתי נטרפה,כנפשי.את החרדות הללו העתקתי אל הבית,בכפר עציון.הרגשתי כי זה הולך להיות "יום הכיפורים" שלנו,של הכיפות הסרוגות.
רשמתי מעט ממה שאני יכול לומר על שם השיר, על דימויים ושורות בו,שעלו אצלי כחזיון ביעותים מאותה "העתקת חרדות."אבל הסיבה המרכזית לפרסומו של שיר זה ושירים נוספים בו(כדאי לנסות להשיגו בבית הוצאת "אבן חושן"),היא הזמנה לבכי ,כפשוטה.הזמנה לחוש את גורלו ,חרדותיו ושברו של האח שהפך לאחר.הזמנה לאמפטיה,לסולידריות,כנגד הקוטביות ,האדישות,ואפילו השמחה לאיד שאוכלים בנו באכזריות,ושאת עקבותיהם ניתן,לצערי,למצוא גם בדיוני הפורום החשוב שלכם.
כדור שני לשכול(נושא את שמו ואת זכרו של דודי המת אליעזר פלדמן,שנפל בקרב המיתלה בסיני,1956),אני יכול לחוש את הכעס שעלה אצל חלק מן המתדיינים על "השימוש" שעשיתי בהקשר לשכול,אך הכוונה היתה נקיה לגמרי:גם בעזיבת מקום,בית,קהילה,חלומות של יחיד ושל ציבור ,ובמיוחד בהחרבת ישוב יהודי בארץישראל יש עניין של אבל וקריעה.
אגב,השיר מוצג בחודשים הללו(לצד תרגומו לאנגלית) במוזיאון תל אביב לאומנות,במסגרת תערוכה מקיפה המוקדשת להתנתקות.מומלץ ללכת ולהרגיש,מה שתרגישו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש