בתשובה להאלמוני/חשמנית על מונית, 21/04/06 12:49
יידישקייט 379981
יהונתן אורן • בתשובה להאלמוני/חשמנית על מונית יום ו', 21/4/2006, 15:03
אין לי אהדה למשנתו של הרב קוק. אבל נראה לי שמושגים צריך להבין בהקשר הכללי של התורה שהם לקוחים ממנה. בכל מקרה, גם במושגיי שלי, אני לא רואה סתירה בין שאיפה לרוחניות לבין מלחמה ושפיכות דמים. אם את לא מאמינה לי, תבקשי מרון לזמזם לך קצת ואגנר.

המשל שלך יפה, כרגיל. וזה רק מצריך אותי להיזהר מללכת שבי אחרי הפיתוי שבכשרון הפואטי שלך: צריך לקחת את המשל בפרופורציה. לא בפעם הראשונה כאן אני מודאג מכיוון ההתפתחות של החברה אל ערכים שמטרתם העליונה היא הפחתת סבל והגברת ההנאות. (האם המונח שהשתמשת בו בתגובתך - "חיל ורעדה" - היה מקרי או שרמזת לחיפושי האותנטיות של קירקגור, שנעשים תוך מאבק והינגפות בסלעי החיים?).

לעניין האחרון, אני חושב שרוחניות נוצרת תמיד תוך דילמות, בניסיון להחזיק בעמדות או נאמנויות מנוגדות. כל זמן שהכל "מסתדר" בצורה חלקה, אנחנו יכולים לאכול ולשתות בלי להתעסק בחשיבה מעצבנת.
מפתות באייל 380000
האייל האלמוני • בתשובה ליהונתן אורן יום ו', 21/4/2006, 17:38
"וזה רק מצריך אותי להיזהר מללכת שבי אחרי הפיתוי שבכשרון הפואטי שלך" זה כמעט נשמע כמו תגובות ב דיון 2607 (:
יידישקייט 380005
רון בן-יעקב • בתשובה ליהונתן אורן יום ו', 21/4/2006, 17:59
אני לא יודע. כל עניין הרוחניות גורם להרגשת בילבול ומבוכה. כל פעם שאני שומע דיבורים על רוחניות אני שולח ידי לכריך עבה של בשר וחמאה. אפשר טוסקה במקום וואגנר? נראה לי יותר מתאים. אמנות נשגבת ופטריוטיות מדממת.
יידישקייט 380012
יהונתן אורן • בתשובה לרון בן-יעקב יום ו', 21/4/2006, 18:17
בילבול ומבוכה הם חלק מהחיים, וכריך עבה של בשר וחמאה אינו בשום אופן פתרון לבילבול ומבוכה (לבקבוק יין יש סיכוי טוב יותר בקטע הזה).

מה קרה לך? זאת תפיסה שמתאימה למטריאליזם פשטני של המאה ה-‏19. מאז למדנו שלבני אדם יש צורך ב"רוחניות", זהות, משמעות וערכים, וכן שהמדע מוגבל - הן ביכולת שלו להסביר את המצב האנושי, והן ביכולת שלו לתפוס את מקומה של הדת כמעניק משמעות.
יידישקייט 380060
רון בן-יעקב • בתשובה ליהונתן אורן יום ו', 21/4/2006, 22:58
משום מה נדמה לי שהרוחניות שלך שונה לגמרי מהרוחניות שהם מדברים עליה. עוד יותר, אתה לא חושב שהרוחניות שלהם מובליה לשלילת וביטול הרוחניות שלך?

אבל מה אני כבר יודע. אולי אחרי שני בקבוקי פּוּיְי פוּסֲי וטונה אהי מהאוקינוס השקט, מוגשת נא בציפוי וואסבי פריך (דניאל רוגוב, תאכל את הלב), הרוחניות ההיא מקבלת את המימד המתאים לה.
יידישקייט 380068
יהונתן אורן • בתשובה לרון בן-יעקב יום ו', 21/4/2006, 23:31
אני לא משתגע על לבבות, וחוץ מזה אני מתוכנן למחר על הסושי בר בבזל.

ברור שאני לא מצדד ברוחניות שלהם. אבל לטעון שזאת אינה רוחניות? זאת טענה שלא נראה לי שניתן להצדיק אותה.
יידישקייט 380071
רון בן-יעקב • בתשובה ליהונתן אורן יום ו', 21/4/2006, 23:41
איפה כתבתי שזאת איננה רוחניות? כתבתי שונה.
יידישקייט 380072
יהונתן אורן • בתשובה לרון בן-יעקב יום ו', 21/4/2006, 23:45
כתבת גם שאתה שולח ידך לכריך עבה של בשר וחמאה. אז איך בדרך הוא הופך פתאום לטונה אהי מהאוקינוס השקט, מוגשת נא בציפוי וואסבי פריך?
יידישקייט 380073
רון בן-יעקב • בתשובה ליהונתן אורן יום ו', 21/4/2006, 23:48
נו טוב. צריך להבדיל בין דימוי למציאות. (בראשון ניסיתי להפגין חיקוי שנון).
יידישקייט 380074
יהונתן אורן • בתשובה לרון בן-יעקב יום ו', 21/4/2006, 23:56
אה, שוב הקטע המשעמם הזה עם המציאות. תיכף גם אביב יבוא לסנוט בי שג'ון סמית' מדבר על רוחניות בעודו מסתכל במראה.
(אתה יודע, חיקויים שנונים פועלים רק כשיש מערכת מושגים תרבותית משותפת).
יידישקייט 380085
רון בן-יעקב • בתשובה ליהונתן אורן שבת, 22/4/2006, 2:08
איבדת אותי לגמרי. בעצם, כתבתי בדיוק על זה (כולל מה שכתבת בסוגרים) בתגובה 362332.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות