|
||||
|
||||
נו טוב, אבל ר' עקיבא אומר שרשאי איש לגרש את אשתו אפילו אם מצא אחרת נאה ממנה, אז למה אנחנו כבר יכולים לצפות. ואפשר גם למצוא מובאות מעניינות על הנקה, למשל בנוגע לפסוק "מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה": "היניקה בנים שרה, היניקה בן אין כתיב כאן, אמנו שרה היתה צנועה יותר מדאי. אמר לה אבינו אברהם: אין זו שעת הצניעות, אלא גלי את דדיך כדי שידעו הכל, שהתחיל הקדוש ברוך הוא לעשות נסים! גלתה את דדיה והיו נובעות חלב, כשני מעינות והיו מטרוניות באות ומניקות את בניהם ממנה, והיו אומרות: אין אנו כדי להניק את בנינו מחלבה של צדקת." |
|
||||
|
||||
האם "צנועה יותר מדאי" משמעו "צנועה יותר מדי"? האם נגזר עלי לזנוח את ההטיה התרבותית שהוטבעה בי משכבר להתעצבן למראה הצרוף "יותר מדאי" ודומיו? |
|
||||
|
||||
אם מעניין אותך הדבר, ישנם שלל מדרשים ופרשנויות להסביר את פסיקתו של רבי עקיבא. לגבי החלק השני, כשקובע אברהם שאין זו השעה לצניעות, הכוונה בפני נשים מקרב המשפחה, לא בפומבי. |
|
||||
|
||||
המעניין הוא שהלינק שהבאת מספר שבית הילל היו יותר נדיבים כלפי הבעל ור' עקיבא בכלל. כל מה שאנחנו קוראים במקורות המישנאיים, התלמודיים והמידרשיים מייצגים את הדרך של הפרושים. לא ברור (לפחות לי) מה היה הנוהג בקרב חלקים אחרים בעם, למשל במה שנקרא בבוז על ידי הפרושים וממשיכיהם-עם הארץ. הם היו הרבה יותר קפדנים מאחרים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |