|
אני לא הכתובת (כרגיל), אבל אומר לך מה דעתי בעניין:
א. הרושם של חופש מוחלט הוא בעיקר במבט מרחוק. מקרוב, הילדים האלה (שאני מכירה רבים ומקסימים מהם) נושאים בבחירת ההורים שלהם כמו שכל ילד נושא בבחירת ההורים שלו: מה לאכול, איך ואיפה לישון, איך לבלות את הזמן הפנוי וכולי. במסגרת הזו, הם יכולים להביע דעה ולהשפיע הרבה יותר מאחרים, לפעמים גם מוסרים מהם איסורים וציפיות מקובלים-חברתית שנתפסים כמיותרים בעיני ההורים ("לא בפה!", "תשחקו ביחד!", "תשתף אותו!" ודומיו), אבל רק עד גבול מסוים. ההורים אוסרים על ילדיהם ללכת לבי"ס מפני שהם חושבים שזה מזיק להם, כפי שהורים אחרים מאלצים את ילדיהם ללכת לבי"ס מפני שהם חושבים שזה תורם להם.
במלים אחרות, כמו שדמוקרטיה נפסקת במקום שבו מערערים עליה (למשל, כשקמה מפלגה אנטי דמוקרטית), כך חופש הבחירה נפסק במקום שבו הילדים חושקים ב"ללכת לבי"ס" או "להיות כמו כולם" בהבט מזיק אחר.
ב. לא יודעת. התשובה המקובלת כאן: http://ootips.org/horut/hs-faq/academy.html זה באמת די חוסם התקבלות לחוגים כמו פסיכולוגיה או משפטים באוניברסיטאות היוקרתיות, אלא אם מדובר בילדים שהם עילויים ממש. מצד שני, "רכישת מקצוע לחיים" היא כבר לא יעד נכסף בימינו אלה, כי בשוק העבודה הקיים במעמד הבינוני לפחות, אדם מחליף 2-3 מקצועות בממוצע במהלך חייו.
|
|