|
||||
|
||||
''הרי אם נבין כיצד פועל המנגנון המחבר בין הקוגניטיבי למוטורי נוכל אולי גם להזיז הרים בכוח המוח.'' אותה נפש, על שלל מרכיביה הפזיולוגים ואחרים, מחוייטת למוח שלנו, מוח בעל כוחות אדירים אך מוגבלים. נכון להיום, אינני מוצא כל ראיות שמרמזות לאפשרות שדבר פיזי, דהיינו כוח יסודי חדש בעולם, יכול לנבוע מהמוח שלנו ולפעול במרחקים עצומים. אינני שולל את קיום הנשמה, אבל האדם ניתן לתיאור (בקווים כללים, טרם ירדנו לפרטים) כמכונה ביוכימית עם מגבלות ידועות, לכן ליחס לנשמה שאין אנו יודעים עליה דבר, יכולות אחרות, נראה לי מאגי. |
|
||||
|
||||
שוב הכנסת את מושג המאגיה לתמונה. ואני בכלל לא ידעתי שאני כזה. אתה אולי לא שולל את קיום הנשמה, אני כן. אין שום הבדל בין קיום חתול לקיומנו אנו כבני אדם. כולנו מכונות ביולוגיות עם תאריך תפוגה מסוים. כולנו (לפחות כל היונקים) מעמידים צאצאים באותו אופן, נושמים, מעכלים, חשים דרך מערכת עצבים מרכזית. השוני היחיד המפריד בינינו ליתר ממלכת החי הוא התודעה העצמית (וההליכה על 2). אם נפענח את התעלומה הקשורה ביכולת המוח לתרגם מחשבה היולית לכדי פעולה מכנית (וזה נכון גם למוח של חיות אחרות. הרי הבבון רואה בננה וידו מושטת לקטפה ולקלפה) תהיה זו פריצת דרך להבנת המכלול המכונה "חיים". ייתכן שאף יהיו לדבר יישומים פיזיים מעבר לתחום גופנו. לכך התכוונתי באמירה *להזיז הרים*. לא מאגיה ולא נעלי בלט. מדע פרופר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |