בתשובה לברוך., 07/10/01 1:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לבועז ולברוך: הבאתי לידיעת הקוראים וציינתי כבר בתגובתי הקודמת כאן (שבת 6/10/2001 שעה 11.45 ) כי אגף התקציבים של האוצר מפעיל מיוזמתו אתר משלו לפרסום תמיכות וההקצבות , לפי נתונים שדווחו ונודעו לו מהמשרדים השונים. ציינתי והדגשתי כי מגיע לאגף התקציבים צל"ש על יוזמה ומעשה זה. אבל מעשה "התנדבות" זה של אגף התקציבים לא פותר את משרדי הממשלה מחובתם לקיים את החוק ולפרסם בעצמם באתרם את הרשימות המקוריות. הסיבה: אגף התקציבים לא יודע תמיד את כל האמת ומשרדי הממשלה האחרים לא נושאים באחריות מול הציבור על פרסום לא נכון או לא מדוייק שפורסם ע"י משרד האוצר, ולא בחתימתם או באתר שלהם. יותר מכך: זו דרך המאפשרת למשרדי הממשלה "לשכוח" למסור דיווחים או "לטעות" בנתונים שמסרו. בניגוד למה שסביר לחשוב, אגף התקציבים עצמו אינו יודע את העובדות ואת המתרחש (הוא נסמך רק על מה שמוסרים לו המשרדים השונים), ולכן גם אי אפשר יהיה לבוא אליו בטענות אם וכאשר יתברר שלא דווחו נתונים נכונים. מי ש"מתנדב" למשהו ראוי לברכות, אבל זה לא בא במקום מי שמוטלת עליו אחריות וחובה חוקית. הפנתי בתגובתי הקודמת את שימת לב הקוראים לכך שאגף התקציבים זהיר ומסתייג בעצמו מהנתונים. האגף מדגיש באתר שלו כי הוא מפרסם נתונים בהתאם רק למה שנודע לו מהמשרדים השונים ובהסתמך עליהם. כאשר משרד ממשלתי מציין בפומבי כי הוא אינו לוקח אחריות על הפרסום - הוא יודע למה.... למתעניינים ברקע הדברים: בדו"ח משרד מבקר המדינה 46 (משנת 1996 ) ציינה מבקרת המדינה שמשרד החינוך נתן תמיכות לעמותות בהיקף של כ-600 מליון שקל. 3חודשים לאחר פרסום הדו"ח הזה נתגלה שמשרד החינוך נתן למעשה ובפועל מעלה מ-1 מליארד שקל, והסתיר הסכומים אפילו ממבקרת המדינה. בדו"ח משרד מבקר המדינה שנה מאוחר יותר (דו"ח מס' 47 משנת 1997 ) כתבה מבקרת המדינה כי כל תמיכות משרדי הממשלה הגיעו להיקף של כ-1.5 מליארד ש"ח. בעקבות פרסום זה הובאו לועדת הכספים של הכנסת מסמכים ונתונים שהוכיחו כי מדובר על קרוב ל-3.5 מליארד ש"ח וכי קיימת טכניקה (מעניינת בפני עצמה) להסתרת התמיכות. מסתבר שאפילו משרד מבקר המדינה לא הצליח לגלות כמה כסף מועבר לעמותות (או למה...) כיום מסכימים כבר המומחים העוסקים בסוגיה זו (חברי כנסת העוקבים אחר הנושא, עיתונאים המסקרים אותו, ופקידי ממשלה המטפלים בתחום) כי היקף התמיכות הכולל למוסדות ציבור (עמותות) מכל משרדי הממשלה גם יחד נע בסביבות 4.5 מליארד ש"ח לשנה. אגף התקציבים אינו יכול לפרסם רשימת הקצבות שמגיעה ל-4.5 מליארד ש"ח - כי הוא לא מקבל דיווח המוסר לו שמדובר למעשה בהקצבות. אגף התקציבים יודע על סך העברת כסף למוסדות ציבור ומלכ"רים (ויש לו "דוח מוטבים" שיכול לגלות זאת), אבל הוא לא מסוגל לדעת מה מזה הוא כסף תמיכה ומהו כסף אחר. משרדי הממשלה מסתירים את התמיכות בשיטות שונות. מבלי להאריך אציין כמה שיטות בסיסיות: א - רישום הכסף כאילו הועבר במסגרת "התקשרות" (שזו דרך להעביר כסף לעמותה בלי מכרז - ואז זה לא נרשם כתמיכה). ב - העברת הכסף מסעיפים שאינם סעיפי "תמיכות" (למשל: מסעיפי 'פעילות' - ואז גם האוצר לא יודע שזו תמיכה). ג - העברת הכסף במסגרת "מכרז" שנכתב מלכתחילה כמותאם ומיועד לעמותה ספציפית (לדוגמא: מכרז שתנאיו אומרים שהוא מיועד לגוף שיוכיח שיש בבעלותו לפחות 10 אכסניות נוער מפוזרות ברחבי הארץ, שבשנה שעברה הוא הלין 5 מליון לינות של בני נוער ושהוא מלכ"ר.... פרט לנקיבת השם "אגודת אכסניות נוער" בכותרת המכרז הרי ברור למי המכרז מיועד) ויש עוד דרכים מעניינות. בעקבות הגילויים בועדת הכספים של הכנסת ובעקבות גילוי שיטת ה"תמיכות הכפולות" (עמותה מקבלת בעבור אותה פעילות עצמה כסף גם ממשרד החינוך, גם ממשרד הרווחה וגם ממשרד הדתות. ככה היא מקבל פי 3 ממה שהיתה אמורה לקבל), עצרה ועדת הכספים, בסוף שנת 1998 את העברת הכספים לעמותות. אז הוציא היועץ המשפטי לממשלה הנחיות כתובות למניעת "כפל הקצבות", וכן חוייב אגף התקציבים של משרד האוצר להתחיל ולהקפיד על אמינות ונכונות הדיווח הנמסר מטעמו לכנסת (ולציבור). אגף התקציבים עושה כמיטב יכולתו, אבל זה לא מספיק. למעשה אין דרך לגלות את כל המתרחש ואת כל האמת באשר למתרחש במשרדי הממשלה. השיטות והתרגילים שפיתחו עובדי המנגון הציבורי בכדי לצפצף על החוק ולעשות כרצונם הן אינסופיות. אבל כאשר יש יותר שקיפות, כאשר מתפרסמים הסכומים, כאשר יש דרך לגלות מה שולם, למי וכמה - יש סיכוי כלשהו לכך שמעשים פסולים (או שחיתויות) יחשפו או מבעוד מועד - או לפחות בדיעבד. לכן מעשיו וכוונותיו של אגף התקציבים טובים, ועל כך יבורך. אבל זה לא במקום קיום החוק הברור. ולכן אני עומד על דרישתי שמשרד המשפטים - מי שממונה מלכתחילה על שמירת ועל אכיפת החוק במדינה - יקיים בעצמו את החוק וימסור גילוי נאות על המתחולל בתוכו בענין זה - כולל (ובמיוחד) בועדת העזבונות (בגלל היקף הסכומים המועברים דרכה ובאמצעותה). בברכה פריצי |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר בשנית על דברי - אגף החשב הכללי ולא אגף תקציבים. קצת ידע כללי לכולם : אגף החשב הכללי באוצר בנוי בצורה הבאה : בכל משרד ממשלתי קיים חשב. חשב המשרד כפוף ישירות לחשב הכללי באוצר והוא היחיד המאפשר הוצאת כספים בכל משרד ממשלתי. לא ניתן להעביר כספים לכל גוף שהוא שלא דרך החשב. החשב עובד במערכת הכספית הקרוה "בוחן" וכל התנועות הכספיות של כל המשרדים נרשמות בה. אגף תקציבים לעומת זאת מתקצב כל משרד בתחילת שנת כספים ומקבל פניות לשינוי תקציבי במשך השנה. אין זה מתפקידו של אגף תקציבים לעקוב אחר הוצאת הכספים - זה נעשה היטב ע"י אגף החשב הכללי. אנא גזור מהתשובה את התיחסותי לדבריך הקודמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבועז סליחה. טעות שלי. אתה צודק. מובן שהכוונה לחשב הכללי. הנושא כולו טופל בזמנו (מול ועדת הכספים) ע"י שי טלמון. הערה: עם כל הכבוד למערכת "בוחן" - את הנתונים מזין אליכם חשב המשרד הספציפי ואנשיו, והניירת המקורית הנוגעת לעמותה לא מגיעה אליכם אפילו לא לעיונכם. לכן אינכם יודעים (ולא תוכלו לעולם לדעת) מה באמת מתרחש. יש הבדל בין בקרה תקציבית, התאמת יתרת סעיפים, בדיקת חובת ניכויים ואימות אישורים נדרשים - לבין בקרה תכנית ומהותית של סיבת ההוצאה. כאמור: ברכות וצל"ש על חלקכם. זה לא פותר את בעיית היסוד. בחן את הצעתו של ח"כ יוסי פריצקי להקמת "מרכז הקצבות" ממשלתי מאוחד ומקצועי, שרק הוא יאשר הקצבות או יבדוק אותן טרם העברת הכסף (ולא כל משרד לחוד). עוצמת ההתנגדות בכנסת (וזהות המתנגדים) מעידה על היקף האינטרסנטים הנהנים מהאנרכיה הנוכחית. בברכה (ובהתנצלות על הטעות שכמעט ולקחה מכם "קרדיט" לו אתם ראויים) פריצי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון, מר דולב שמט בצורה שקטה ועניינית את הקרקע מתחת לטענה המועלית במאמרך. מידע שטענת שאינו נגיש וגלוי נמצא נגיש וגלוי. נדמה לי שבהמשך הצעת כי לא כל הזרמות הכספים לעמותות מדווחות לאוצר. אם טענת זאת בתגובתך, הרי שלי זה נשמע תמוה, ובכל אופן אין האוצר אשם בכך. במילים אחרות, ההאשמות החריפות ששטחת נמצאו חסרות בסיס, למיטב הבנתי. תקן אותי אם אני טועה, אתה לא אמור להודות בשגיאתך בפומבי? אולי אפילו, רחמנא ליצלן, להתנצל על האשמותיך חסרות הבסיס? סתם שאלה, ככה. שבת שלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדות הבלתי שנויות במחלוקת: 1 - החוק והתקנות מחייבות כל משרד ממשלתי לפרסם בעצמו, בחתימתו ועל אחריותו המלאה, את רשימת התמיכות המלאה והמדוייקת המועברות ממנו לעמותות. 2 - משרד המשפטים (בניגוד, למשל, למשרד החינוך) אינו עושה זאת. 3 - באתר משרד האוצר, אגף החשב הכללי, ניתן למצוא רשימות של הקצבות והעברות של משרדים שונים, תחת ההסתייגות המפורשת והכתובה של החשב הכללי שהוא עושה זאת לפי מה שנמסר לו (דהיינו: לא תוכל לבוא בטענות לחשב הכללי על השמטת אינפורמציה, כיוון שלא הוא האחראי לנתונים ולא הוא החייב בנושא ע"פ חוק). 4 - לא קיימת באתר האוצר רשימת ההקצבות שהועברו לעמותות ע"י ועדת העזבונות של משרד המשפטים (באתר משרד המשפטים ובאתר האפוטרופוס הכללי מוגדר ומוסבר שהאפוטרופוס הכללי הוא אגף של משרד המשפטים. רשימה זו אינה מצוייה ואינה קיימת באתר של משרד האוצר. בחן את דברי. הכנס לאתר האוצר / החשב הכללי ונסה למצוא את עשרות ומאות מליוני השקלים שמשרד המשפטים העביר לעמותות מאגף האפוטרופוס הכללי בשנתיים האחרונות. אי אפשר לבוא בטענות לאנשי החשב הכללי באוצר: הם עושים מעל לחובתם ומשתדלים לתת לציבור מידע. אבל הם לא יכולים להחליף את המשרדים השונים שברשותם האינפורמציה המלאה, הם לא יכולים לדעת מה מתרחש באמת בכל משרד ומשרד והעובדה שהם "מתנדבים" לספק אינפורמציה לא יכולה להיות תחליף ותירוץ לאי-מילוי חוק חופש המידע ע"י משרד המשפטים. מקווה שהטענה מובנת לך. עכשו, לך וחפש את העמותות שקיבלו כספים מאגף האפוטרופוס של משרד המשפטים ונסה לדווח לי כמה כסף הן קיבלו. יש לי ספק אם תצליח למצוא אפילו 30 עמותות מתוך מאות (!!) העמותות שקיבלו השנה כסף בצורה כזו. אם אני צודק - אז "חסר" לך איזה 100-200 מליון ש"ח, רק בשנה זו, ברשימת ההקצבות. מי קיבלו ? למה ? עבור מה ??? אתה לא יודע - כי לא מדווחים לך. וכשאין "גילוי נאות" של העובדות, וכשמשרד ממשלתי מפר בגלוי הוראות חוק מפורשות, זה הזמן לשאול בקול רם את השאלות ולבקש לזרוע אור במרתפי השלטון וכספיו. פריצי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה המצב, יכול להיות נחמד לכתוב למנכ"ל משרד המשפטים ולבקש את טיפולו/התייחסותו. בעזרת פיצ'ר הדיונים המתמשכים יכול המאמר לחקות את סגנון 'מעקב 7ימים' המוכר בכתבות מעין אלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הראיתי כאן שטענותיו הראשונות של המאמר אינן נכונות. המחבר טוען כל הזמן שהוא אסף את כל התגובות הנדרשות, אבל לא חשב לראוי לכלול אותן במאמר. אחרי שפניתי לאפוטרופוס הכללי בעצמי, בעקבות הדיון הזה, תשובתו החיננית והמהירה הניחה את דעתי יותר מכל הטענות במאמר (הגם שאפשר להשיג עליה ולטעון נגדה). בכל מקרה, היא היתה חוסכת למחבר, לו טרח לבקשה בעצמו, הרבה הרבה אי דיוקים וירי חיצים לכיוונים לא נכונים. שלא לדבר על הסתכנות בתביעת דיבה. התשובה עצמה איננה לידי כרגע, אבל אם מישהו ירצה אוכל לצרפה עם תחילת שבוע העבודה הבעל''ט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה, בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטטתי למטה, כתגובה לסיפור. וגם צירפתי את דעתי הטרחנית. :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדות שהזכרת (פרט לסעיף 3), אגב, כן שנויות במחלוקת, ככל שאתה מוכן להחשיב אותי כבר פלוגתא שלך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |