בתשובה לאסף ברטוב, 03/10/01 18:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברור שאין כל קשר בין שרשור הההברות והמילים המתייחס לטקסט כזה או אחר שכתבתי, ובין הטקסט עצמו. אין כל זיקה בין ה"ביקורת" ומושא הביקורת. גם הסחפות לביטויי נאוץ של מגיב אלמוני כזה או אחר (המסתתר בחורו ואינו מביא בתגובתו את הדואר האלקטרוני שלו) אינה ראוייה לתגובה. זאת פרט להבחנה המענינת, שכשם שיש סרטים שאינם שווים את הצלוליד עליו הם נמצאים, כך גם יש בירבור אלקטרוני שאינו שווה את המדיה - הממוזערת אמנם -עליה הוא מובא. הסיבה שבעטיה אני מגיב בכל זאת היא דידקטית - הקבלה מסויימת שקשה להמנע מלראותה: הכוונה לשיטות של השטאזי המזרח גרמני. יוצרים שניסו לעקוף את המנגנון הביורוקרטי, לא זכו שם לפעולה פוגענית כדוגמת זאת הסובייטית, אלא טופלו בשיטה מתוחכמת יותר, שנקראה "פרוק הצלם". הכוונה לכך שאלה הוצגו כאנשים בעיתיים מבחינה זו אחרת ש"יש לסייע להם". אין הם אשמים בכשל כזה או אחר "המצדיק" העברת עבודתם תחת שמו של אדם אחר שאינו לוקה בכשל הנ"ל. לא היתה כל זיקה בין הכשל שהודבק להם ובין המציאות האמפירית בשטח, אך זה בינתיים הפך לבעל מציאות משלו. תחת התיחסות לדבר עצמו, הוצג דבר וירטואלי מודבק, מוסט היטב מהדבר המקורי (בדומה לדיון על היעדר הלינאריות כביכול בכתיבתי, תוך התבכינות על כך שהדבר מונע מהתוכן להיות מובן, ושיש "לעזור"). בספרי על חלוקת קשב כיניתי תופעה זאת "יצירת מצגי בעיות מדומות". מציג הבעיה המדומה יוצר באופן וירטואלי את המושא אליו הוא מתיחס, ויוצר נחיצות מדומה לשרותיו, דבר הגורם לעליית משקלו וגם, פנימית, לנפיחה בהערכתו העצמית. במקביל חל פיחות ביחס לאינדיוידואלים המציעים ערכים אמיתיים, מתמודדי-מציאות, ולא וירטואליה ו"עסקי-אוויר". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"נפיחה בהערכתו העצמית"? בכל מקרה - אין בעיה, מיכאל. תתכחש לזה שאנשים לא מבינים על מה אתה מדבר. אנשים פה אומרים שאתה אומר דברים חכמים, אבל אני כבר וויתרתי על המאמץ לנסות לעקוב אחר הניסוחים הפתלתלים שלך. אבל להאשים אותנו בהמצאת דברים, כשאתה הוא זה שמפתח תאוריות קונספרציה מסובכות כנגדך, זה כבר מצחיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו גם תגובות עניניות לדברי, ללא פיפסים מיותרים. מכל מקום, טענת "קשה להבין" אינה ניתנת בעקרון להפרכה, פרט אולי לעובדה שברגע שיש להשיב לדברי, הכותב מבין לפתע את דברי ללא בעיות. דבר והיפוכו, לא? ואגב, איני מחשיב כמעלה גדולה רפיסות כלפי תקיפה המצטיירת, ניתן להניח, כלא הוגנת ופרועה, קצתה או רובה. והיו כאלו שהעירו בעניין הטון הפרוע הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל, אני לא חושב שמישהו טען כנגדך שאף אחד לא מבין את דבריך אף פעם, כך שהעובדה שישנן מדי פעם תגובות ענייניות אינה מוכיחה דבר. אני יכול להעיד שלעתים אני לא רק מבין את דבריך אלא גם מאד מרוצה מזה שהצלחתי להבין אותם (בקריאה שניה או שלישית, בדרך כלל) וזה נותן לי סיפוק רב גם כשאינני מסכים עם תוכן הדברים. מצד שני, קורה גם שאני מדלג על דברים אחרים שאתה כותב (כשאין לי כוח להתעמקות הנדרשת על מנת להבינם) וכנראה שאינני היחיד שעושה זאת. הצעתי היא לכן שבמקום לנסות ''להפריך'' את הדברים שבאמת אינם ברי הפרכה, תחליט אתה לבדך האם הרחבת קהל הקוראים הפוטנציאליים מצדיקה שינוי כלשהו בסגנון הייחודי שלך או לא, ותפעל בהתאם להחלטתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אין הבדל בין "נפיחה בהערכה העצמית" לפלצנות. הגיע זמן להכיר בפלצנות כמילה לכל דבר. בסך הכל מדובר בלשון ציורית. פלצנות - התנהגות שנועדה להפיח רוח במפרשי הגאווה. * גסות רוח מתבטאת בתוכן לא במלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, כי אפשר להעביר תוכן זהה באמצעות מילים שונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוכן אינו מורכב ממילים, מכיוון שאת אותו הרעיון ניתן לנסח בכמה אופנים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |