|
||||
|
||||
כשנכנסתי לפני פחות משנה לחנות לספרי קודש בבני ברק, פנה אלי המוכר בעדינות, וביקש שאשאר בפתח עד שהאשה שעמדה בתוך החנות תסיים להניק (בינות לספרי הקודש). |
|
||||
|
||||
וזו בדיוק צריכה להיות גישתו של מי שמגדיר הנקה כדבר המצריך צניעות או שאינו רוצה ל"להחשף" לכך (ודעתי על כך פורטה בתגובה 306808 ) - יטריח נא את עצמו ולא את האם והתינוק. |
|
||||
|
||||
קראתי את התגובה ולא הבנתי על מה יצא הקצף. הרי אותו יהודי חרדי נשאר בעצמו בחנות. הוא אפילו אמר לי: "אין צורך שתברח. הנה, עובדה ש*אני* נשאר פה". מעניין לעניין באותו עניין: ישנם גברים שחשים בנוח להטיל את מימיהם בציבור (גם זה צורך). אני לא עושה את זה, אלא מחפש תמיד מקום חבוי. ולמה שלא תהיה גזירה שווה? |
|
||||
|
||||
לא ברור לי מדוע צריך להיכנס לפסיכופתולוגיה של הנקה ועירום בציבור. החיים בחוץ הם מאד קונקרטיים ותלויי התנהגות. מקומה של הפסיכופותלוגיה הוא על ספת הטיפולים. למה לעשות מדבר פעוט שאפשר לפתור אותו בנקל עניין כל כך מסובך? |
|
||||
|
||||
שתן מסריח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |