בתשובה ליהונתן אורן, 11/04/06 18:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החלק הפמיניסטי בעיני הוא ההתרסה בנוסח "אני אישה משוחררת ועצמאית, והתינוק שלי לא מונע ממני לעשות את כל הפעילויות הרגילות שאישה משוחררת ועצמאית עושה. מי שזה מפריע לו, יתכבד נא ויקפוץ לי". כידוע, יש הלוקחות את התינוק שלהן איתן לעבודה ואף דורשות שמקום העבודה ייערך לכך (ואני לא מדבר על אלו שעושות זאת כדי לחסוך את מחיר המטפלת). אגב, לי אישית הנקה בפומבי לא מפריעה במיוחד, למרות שבפעם הראשונה שנתקלתי בה, וזה היה לפני הרבה שנים, הייתי די המום; ביקרתי בבית ידידים, וכשהתינוק התחיל לצייץ אימו פשוט חלצה שד בטבעיות, כאילו כל חייה היתה רגילה לחשוף את החזה שלה בפני האורחים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אותי הנקה בפומבי אפילו משמחת. אני מגניב מבטים ונהנה מהעניין. שד של אישה הוא מראה נפלא, והנקה היא פעולה מרגשת. אבל להגיד שזה לא מפריע לי? אני לא רואה את הסתירה. זה כן יוצר דיסוננס שאני צריך להתמודד איתו, אני כן מרגיש מודר ממשהו אינטימי שקורה בנוכחותי, אני כן מרגיש שלא מתייחסים לכך שאני גבר ושאני כאן עכשיו. מי אמר שהיחס שלנו לא יכול להיות מורכב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אתה אומר שנשים לא צריכות להניק בפומבי משום שאתה, כגבר, מרגיש מעורר מינית כתוצאה מכך ("לא מתייחסים לכך שאני גבר")? האם כאשר אשה לובשת מחשוף זועק ואז מזדעפת כאשר אתה בתמימותך בוהה לתוכו, גם אז "לא מתייחסים לכך שאתה גבר"? האם צריך לאסור גם על מחשופים? מה ההבדל בין גישה זו לבין הגישה החרדית לחשיפה של הגוף הנשי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון, הוא דווקא אמר שנשים יכולות מבחינתו להיניק בפומבי. רק ציין שזה מעורר בו תחושות מורכבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכולות, אבל הוא היה מעדיף שלא. בקיצור, מצד אחד הוא היה רוצה לאסור עליהן, אבל מצד שני הוא אדם נאור וליברלי, ולכן הוא לא יאסור עליהן בחוק. אבל by god, הוא יעשה כל שביכולתו כדי לגרום להן להרגיש לא בנוח עם זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך מבין את הביטוי "תחושות מורכבות". יש תחושות שאינן מורכבות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שיש תחושות שאינן מורכבות. תחושת כאב, למשל. או רעב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מאיפה הבאת את זה. לא ביקשתי לאסור שום דבר ובהחלט לא כתבתי שאני מעדיף שנשים לא יניקו בפרהסיה. כלל לא התייחסתי לשאלה הנורמטיבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה-א' של יהונתן מתגובה 378317 מוזר באותה מידה שה"יש הלוקחות את התינוק שלהן איתן לעבודה" שלך. אני לא אומר זאת כנגד י.א., כי אני מניח שהוא רק מציג עמדה שאיננה בהכרך שלו, בעוד שנראה לי שאתה מציג את מה שאתה חושב. זאת של יהונתן מראה כיצד מחויבות פילוסופית מסוימת עלולה לגרור אותך למסקנות קיצוניות. זה גם נובע אולי מהאופי החישובי שיש לטענות כאלה. למה הדבר דומה? לטענה שלך (מדיון אחר שאין לי חשק לחפש כרגע), שאין שום סיבה שאתה תתרום מכספך כדי לתמוך במי שאין לו פנסיה בגלל שהיא לא היתה אחראית וזהירה מספיק. שתי המסקנות האלה נראות כתוצאה מתחייבת מהטענות בהן החלטת לתמוך. אשר לפנסיה, האם גם תישלול תמיכה מכבאי שברוב טיפשוטו החליט להתעסק במקצוע מסוכן? האם תישלול תמיכה ממי שבחרה לטפל בהורה חולני במקום לצאת לעבוד ולשכור מטפלת? אתמהה. כך גם הטענה שלך נגד מי שדורשת שהעבודה תתחשב בזה שיש לה תינוק, נובעת מהאקונומיזציה של החברה. אני לא זוכר כרגע אצל מי קראתי את התגובה להתנגדות הזו (יכול להיות איריס יאנג), שאומרת שהורות היא דבר טבעי והחברה צריכה לשנות את הצורה בה היא מתייחסת לזה, משהו בסגנון "שורת הרווח התחתונה" איננה הדבר היחיד שצריך להכתיב את היחסים בין אנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לדייק, מעולם לא אמרתי שאני מתנגד להעביר חלק מכספי הפנסיה שלי למישהו אחר (שים לב, אני לא אומר כאן שאני לא מתנגד, אני רק אומר שלא אמרתי את זה). בינתיים כל הטענות שלי בעניין הפנסיה היו שצריך לקרוא לילד בשמו ולא לעמעם את ההצעה ע"י שימוש בכל מיני ישויות כמו המדינה, החברה או האוצר. למיטב זכרוני, דעתי על ענייני הפנסיה של הכבאים מעולם לא הובעה כאן (בקצרה, הייתי אומר שיישרפו1). גם לא טענתי שאין להתחשב במי שיש לה תינוק. אני רק חושב שההתחשבות הזאת צריכה להיות סבירה. מי שלצרכי bonding (איך זה בעברית?) לא מוכנה להפרד מהעולל שלה לכמה שעות ביום צריכה, לדעתי, להטיל את העול הזה על כתפיה שלה ולא על כתפי "החברה" (קרי, המעביד שלה ועמיתיה לעבודה). _____________ 1- בצחוק, בצחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שאתה לא קורא נכון את המעשה של לקיחת תינוק לעבודה. בעיני הוא כלל לא קשור לפמיניזם הקלאסי, זה שמדבר על אשה "משוחררת" ו"עצמאית". פמיניסטיות "קלאסיות" לא ייקחו את התינוק איתן לכל מקום אלא יממנו לו גדודי מטפלות משבע עד שבע, וייצאו לחו"ל לנסיעת עבודה, בלי התינוק כמובן. הלוקחות-תינוק-לעבודה מתחברות בעיניי יותר עם האקו-פמיניסטיות ונשות עיקרון הרצף, שכאילו אומרות: אני אשה ואם, אין לי דרך מילוט מזה. דרך ההתמודדות שלי היא ניסיון לגשר על עובדה זו ולחבר אותה למקום העבודה שלי, שהוא "גברי" אומנם, אבל ברוח הפוסט-מודרניזם ודאי לא יזיק לו לספוג כמה תכונות "נשיות" וביניהן קצת פוצי-מוצי לתינוק בין הישיבות. אגב, גם אלה גם אלה לא מצליחות לפתור את הדיסוננס שבין מילוי צרכי תינוק לבין מקום העבודה או הקריירה. מצליחות בזה חלקית רק אמהות שעובדות מהבית, או שמצאו להן עיסוק שקשור בתינוקות (גן ילדים, ייצור ומכירה של מוצרי תינוקות וכולי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בזרמים בפמיניזם עסקינן, לדעתי נכון לשייך את המיניקות בציבור (בעיקר בעבודה, אבל בכלל) לפמיניזם רדיקלי או פוסט-מודרני. הטענה היא: "העולם הציבורי תוכנן לגברים, ולכן הנקה בציבור נחשבת לא לגיטימית - כי אנחנו לא מספיק רגילים לראות נשים במרחב הציבורי. כדי להשיג שוויון מגדרי אמיתי, צריך להפסיק לראות בגברים נורמה ובנשים חריג, ולהתחיל להפנים שאישה עובדת (ובכלל מסתובבת) היא נורמה ולכן לאפשר מקומות עבודה (ובילוי) ידידותיים להנקה". (הטיעון המקורי מתאים לעבודת נשים - בסוגריים ההתאמות למקרה שלנו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חתיכת מרחק בין "לא רגילים לראות נשים חושפות שד כדי להניק במרחב הציבורי" לבין "לא רגילים לראות נשים במרחב הציבורי", לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוסט מודרני - כן, מהנימוקים שנתת. רדיקלי - ממש לא. פמיניסטיות רדיקליות יגידו לך שתמיכה בהנקה היא הטפה להמשך שעבוד האשה. במצב האידיאלי פמיניסטיות רדיקליות לא יניקו (אם יבחרו ללדת בכלל) וירחיקו את הילדים מעליהן כדי להתפנות לקריירה בעולם הגברי. לומר זאת אחרת, הן לא שואפות "להפוך (=לקרב) את הגבר לאשה" אלא את האשה לגבר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |