|
||||
|
||||
אמירים?1 ההשוואה (שוב) לא נכונה. אתה בהכרח מניח שהסביבה עוינת לרעיון. בוא נאמר שלא הייתי מהלכת בגופייה 2 בלב מאה שערים, ולא מקימה מנגל על הדשא באמירים. לא רק מפני שהייתי חוששת לעורי (לפחות במקרה הראשון), אלא בגלל התחשבות אנושית פשוטה, אפילו וולונטרית. לעומת זאת, ברחוב ישראלי "סתם", המערב חילונים ודתיים (נאמר בשכונות מסוימות בפאתי בני ברק), לא היתה בעיה. אז המבחן הוא לא מבחן האוכלוסייה העוינת, אלא מבחן "הסביבה הסבירה". דבר נוסף הוא לגיטימציה לניסיונות שינוי של המתרחש במרחב הציבורי. כמו בנהיגת אופניים בעיר, למשל, היווצרות מסה קריטית של אנשים שיש להם אינטרס לשנות, יכולה להביא לשינוי בדרכי התנהלות ודפוסי מחשבה של הציבור. למשל, אם מראה הרוכבים בעיר יהיה שגור מספיק, נהגים יתחילו "לחפש" רוכבי אופניים במראה הימנית שלהם וייקחו אותם בחשבון כשחקנים על הכביש. זה עניין לגיטימי ואף דמוקרטי, כל עוד הדברים נעשים בתוך נורמות מסוימות. והנקה היא אולי עניין מביך לאנשים מסוימים, יש שיטענו כמוך שהיא דוחה, אבל היא בהחלט לא טאבו חריף בחברה שלנו כמו עשיית צרכים פומבית (של מבוגרים) או משגל מלא פומבי. 1 לדעתי הוא טבעוני בכלל. 2 שוב יש לי דז'ה וו חזק לשני דיוני עבר בלתי נגמרים באייל: חילונית שהורדה מאוטובוס מלא חרדים, ודיון על הלגיטימיות של הליכה נטוריסטית ברחוב. |
|
||||
|
||||
כן, וואללה, אמירים. אני מניח שהסביבה עויינת, בגלל שהסביבה עויינת. נכון שלא בכל מקום בארץ, נכון שלא בכל סיטואציה, אבל בגדול הסביבה עדיין עויינת. המבחן הוא מבחן הסביבה הרלוונטית. הסביבה הרלוונטית בחנות ירושלמית שקונים בה הרבה חרדים היא סביבה עויינת. כמו שחנות ניו אייג'ית למוצרי תינוקות בתל-אביב תהיה עויינת לבקבוקים עם חמ''ל. ככה זה. אני רוצה להדגיש שמדובר על נורמות של נימוס, וכמו כל נורמה שכזו, הן תלויות בסביבה, בסיטואציה, בחברה, בזמן ובמקום. אפשר לנסות ולשנות נורמה שכזו, אבל מגוחך להתפלא על זה שיש אנשים שלא מקבלים את השינוי בברכה. אדם מנומס צריך לדעת להתחשב גם באנשים כאלה. |
|
||||
|
||||
אבל הסביבה הרלוונטית במקרה זה היא חנות לבגדי תינוקות. אפילו לא לילדים - תינוקות של ממש. אם היא הייתה מתיישבת להניק באמצע "אוטודיפו" או "רנואר", הייתי יכולה להביו קצת יותר. אבל פוקסבייבי? |
|
||||
|
||||
פוקס בייבי בירושלים היא עדיין בירושלים, וחרדי שקונה בגדים לילדים שלו הוא עדיין חרדי. |
|
||||
|
||||
ראשית, אני מניחה (אם כי זה לא מבוסס על כלום) שחרדי שקונה בגדים לילדים שלו הוא חרדית, לפחות ברוב המקרים. ושנית, דווקא מאנשים עם הרבה ילדים, או לפחות מתרבות של הרבה ילדים, אני מצפה לפחות רגישות (כלומר, פחות מבוכה) להנקה. |
|
||||
|
||||
היית יכולה לצפות, אבל עובדה שזה לא קורה, עכשיו נשאלת השאלה האם תנסי להסביר להם שהם טועים, או שתתחשבי בהם. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה בכלל שזה לא קורה. יכול מאוד להיות שבאמת רוב מי שפוקד את החנות, אם בכלל (שהרי כבר נאמר שפוקס קידס יקרים בהשוואה למה שחרדים יכולים להרשות לעצמם בדרך כלל, ובהתחשב בפורנוגרפיה שהם מפיצים בתור קטלוג, סביר להניח שהם מוחרמים) הן חרדיות. ובאמת היחס שלהן להנקה הרבה יותר פתוח משל פלגים אחרים באוכלוסיה1. מה שיותר סביר להניח, שתגובה נוסח "עכשיו ערב חג2 וזה מפריע ללקוחות", מסתירה "ללקוחות זה ממש לא מפריע, אבל לי, מנהל החנות, זה כן מפריע. אני לא אוהב לראות נשים מיניקות בפומבי, זה לא עושה לי את זה. איכס. תינוק יונק ממקום שאני אוהב ללטף". 1 בטוקבקים לידיעה בYnet, הופיעה תגובה של אשה שלא אוהבת לראות נשים מיניקות, כי אז בנה בן ה-7 שואל אותה כל מיני שאלות. נו באמת. אילו היא היתה מניקה, סביר להניח שהוא לא היה שואל שאלות, וגם אם כן, ניתן להסביר. מה היא תעשה כשהוא ישאל אותה איך באים ילדים לעולם? או כל תגובות ה"אוי געוואלד. ילדים קטנים רואים את זה!". ילדים קטנים רואים את זה בבית בכל מקרה, כי הם רואים את אמא מיניקה את האחים שלהם. וילדים קטנים בכל מקרה נכנסים עם אמא למלתחה בברכה ובים, גם אם הם בנים, ושם הם רואים המו-ן כוסים ושדיים. 2 וסליחה על ההתקטננות, אבל ערב חג זה רק מחר. ועם כל הכבוד לפסח, אי אפשר שכל השבועיים שלפני החג יחשבו כ"ערב חג". |
|
||||
|
||||
תראי, אפשר להסתכל על המציאות ולתאר אותה, אפשר להסתכל על המציאות ולנסות לשנות אותה, אבל להסתכל על המציאות ולהתווכח איתה? מה הטעם? |
|
||||
|
||||
לא כדי להצדיק את דברי האשה ההיא אלא רק כדי שנזכור לא ללכת על הכללות סטריאוטיפיות: לא לכל ילד בן 7 יש אחים קטנים (למשל במקרה של בעיות פוריות) ולא כל משפחה הולכת לים ולבריכה, יש הרבה משפחות שלא. ומה היא תעשה כשהוא ישאל איך באים ילדים זאת באמת שאלה, אבל אולי היא מעדיפה שהשאלה הזאת תבוא מהילד עצמו בזמנו שלו, ולא שהיא תיכפה עליו ועליה בעקבות היתקלות באשה מניקה. |
|
||||
|
||||
ודאי שלא לכל ילד בן 7 יש אחים קטנים. הוא יכול להיות האחרון בסדרה. אבל על השאלה איך באים תינוקות לעולם מה רע בתשובת החסידות? |
|
||||
|
||||
"ילדים קטנים רואים את זה בבית בכל מקרה, כי הם רואים את אמא מיניקה את האחים שלהם. וילדים קטנים בכל מקרה נכנסים עם אמא למלתחה בברכה ובים, גם אם הם בנים, ושם הם רואים המו-ן כוסים ושדיים." לא כל הילדים. כבר היה על זה דיון (מרתק) ב תגובה 136124 |
|
||||
|
||||
ודווקא דתיות וחרדיות מיניקות הרבה, ובפומבי, רק יודעות לעשות את זה בצורה צנועה. ולא ידוע אם הד"ר מפרשת פוקסבייבי כן הצטנעה או לא, יכול להיות שעצם ההנקה היתה בעייתית בעיני בעל החנות, ולא הסנטימטר שכן או לא נחשף. ונכון שהיא היתה צריכה לבקש רשות, אבל מחנות שמתעסקת בבגדי תינוקות, ושסביר שאמהות *עם* תינוקות יגיעו לשם, הייתי מצפה ליותר. |
|
||||
|
||||
נכון, לא יודע למה כשאמרתי את זה לקננגיסר הוא כל כך התעצבן. היית מצפה ממנו לוותר על (נגיד) 50% מהלקוחות שלו בשביל (נגיד) 10% יותר לקוחות? למה? |
|
||||
|
||||
אז זהו. שבהתחשב בזה שהחנות שלו מתעסקת בבגדי תינוקות, סביר מאוד להניח שקהל הלקוחות אינו מורכב מהנגעלים מהנקה דווקא, וסביר יותר להניח שדווקא התנהגותו של מנהל החנות תגרום להם עכשיו הפסדים. |
|
||||
|
||||
אז זהו. שהגעלות מהנקה פומבית היא לא פונקציה של מספר הילדים, אלא תוצאה של תרבות (בלי קשר, יכול להיות שהתנהגותו של מנהל החנות תגרום הפסדים לרשת, אבל זה כבר לא שייך לעניין). |
|
||||
|
||||
בחנויות לענייני תינוקות שהיכרתי בירושלים יש פינות הנקה בד''כ. |
|
||||
|
||||
לפי ynet בחנות בה התרחש סיפורנו אין. |
|
||||
|
||||
כן, כמובן. זו השטות האמתית של מנהל החנות. |
|
||||
|
||||
חרדים קונים בפוקס? זה חדש לי. נכון שזו היתה תגובת החנות, אבל למיטב הבנתי זו לא המציאות. חרדים, בייחוד מרובי הילדים שבהם, קונים ברשתות זולות הרבה יותר או בשווקים. מן הסתם הם מעבירים (בחוכמה) מילד לילד חולצות שעלו 5-10 שקלים, ולא נכנסים בתחילת עונה, לחנות שמוכרת חולצות ב-20-30 שקלים. לא אתפלא גם אם החרדים מחרימים את הרשת הזו כולה או סתם מתעלמים מקיומה, שכן למיטב ידיעתי לא הוציאה גרסת פרסום מרוככת עבורם (כפי שעושות חברות אחרות שפונות להורי תינוקות, כמו האגיס או דלתא למשל), ומן הסתם לא רואה אותם ממטר. לא הבנתי מי התפלא ש"יש אנשים שלא מקבלים את השינוי בברכה". אני אמרתי שלגיטימי לנסות לשנות. זה שיש אנשים שלא יאהבו את זה, זה חלק מהעניין (אחרת לא היה צורך בשינוי). וכמו בהרבה נושאים אחרים, ה"איך" לא פחות חשוב מה"מה". |
|
||||
|
||||
החיים לצד חרדים יכולים ללמד כמה דברים מפתיעים עליהם, ועל המגוון בתוכם. לסיכום שלך אני מסכים לחלוטין. לגיטימי לנסות לשנות, לגיטימי להתנגד לשינוי. ה''איך'' חשוב מאד לשני הצדדים. |
|
||||
|
||||
כך גם החיים לצד אנשים בכלל. זה לא סותר מה שאמרתי. |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר את החנות הספציפית, אבל בוודאות חרדים כן קונים מוצרים יקרים לילדים שלהם, כן קונים בחנויות ''חילוניות'', גם כאלה שלא מפרסמות ישירות למגזר, ולא מחרימים חנויות סתם ככה. |
|
||||
|
||||
אולי כל אחד מאלה נכון (כלומר חנות יקרה לחוד, חנות חילונית לחוד וכולי), אבל צירוף הפרמטרים לצערי לא מותיר הרבה סיכוי לקהל חרדי גדול. ודאי לא כזה שיהווה עיקר הקונים. |
|
||||
|
||||
מנסיוני (שוב, לא בחנות הספציפית הזאת, אבל בחנויות דומות לה בכל הפרמטרים) את טועה. ז''א, אולי לא ''עיקר הקונים'', אבל, נגיד, איפשהוא בין חמישית לשלוש חמישיות מקהל הקונים. מספיק גדול על מנת להחשב בו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |