![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לסיפור של הישראלי יש אחת משלוש מסקנות: - הפיגמים שלו אינם מתים - הפיגמים שלו אינם אבלים - הוא לא זוכר / לא מבין (אני הולך על ג') |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בהחלט ייתכן שאת/ה צודק/ת. עם זאת, כדאי לזכור שהיחס אל נושא המוות, כפי שהוא מוכר לנו - אינו מובן מאליו בכל חלקי העולם (קשה לתפוס את זה, ובכל זאת). בחברות מסויימות ראיית העולם ותופעותיו ובכלל זה תופעת החיים וחיי האדם, היא *מחזורית*. ההתייחסות אל המוות איננה סופית אלא הינה כאל חלק טבעי ממחזור החיים. אי לכך אין המוות מעורר בהכרח תחושות אבלות מן הסוג המוכר לנו, ואם וכאשר קיימות תחושות כאלה - הן עשויות לבוא לידי ביטוי באופנים שונים לחלוטין מן המקובל אצלנו. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עם כל הכבוד לשונות תרבותית, ולטריקים שיש להימנעות מאימת המוות, הראי לי תרבות בה אם אינה מבַכָה את בנה אם חלילה מת בן עשר... | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |